בעבודה מחקר זו ברצוני לבחון את תאוריות הצדק של רולס בעזרת בחינה של תכוניות העדפה מתקנת בישראל בדגש על המגזר הערבי-ישראלי.
שאלת המחקר שתנחה אותי: האם מדיניות העדפה מתקנת הרשמית הנהוגה בישראל כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל היא ראויה וצודקת?
העדפה מתקנת, הינו מכשיר המאפשר ליישם שוויון מלא וצדק חברתי בחברה ליברלית ודמוקרטית בעולם המערבי, החל מאמצע שנות ה- 60. משתמשים בכלי זה גם בישראל כלפי קבוצות ומיעוטים – נשים, העדה האתיופית, המגזר הערבי, אנשים בעלי מוגבלויות ועוד.
גם בעולם עושים שימוש נרחב בכלי זה, בארה"ב לדוגמא, כלפי האוכלוסייה האפרו-אמריקאית, בעבודה זו אבחן גם את המקרה הזה בקצרה על מנת להציג גישות בעד ונגד ואת הסיבות לקיום תכניות העדפה מתקנת. יחד עם זאת אך ניכר כי התכניות של העדפה מתקנת, בכל העולם המערבי, מעלים קשיים רבים וויכוחים חברתיים.
בעבודה זו אבחן את נושא העדפה מתקנת בישראל כלפי המגזר הערבי ועד כמה בפועל הוא תורם או לא תורם למגזר או פוגע בקבוצה הדומיננטית ובחברה אם בכלל.
ממשלת ישראל התחייבה מפורשות לפעול ליצירת מקומות עבודה לנשים וגברים מן המגזר הערבי ברמות הגבוהות ביותר של השירות הממלכתי והציבורי, וכן ללמוד את הבעיות המטרידות את האזרחים הערביים ולפעול לקידום פתרונות בהתאם. הבטחות אלה נכללות בקווי היסוד של שתי ממשלות ישראל האחרונות, בראשות אריאל שרון.
הצהרות הממשלה שנזכרו לעיל אינן הבסיס היחיד לתביעה לשוויון בשירות הציבורי.
מבוא
פרק 1: העדפה מתקנת בישראל עבור המגזר הערבי
העדפה מתקנת רקע כללי והיסטוריה
העדפה מתקנת בישראל – רקע כללי וסיבות
העדפה מתקנת בעבודה
פרק 2: דיון על עקרונות הצדק והמוסר
רולס, עקרונות הצדק והקשר להעדפה מתקנת
חלוקת הטובין הבסיסיים ע"פ תפיסת הצדק של רולס
תפיסת הצדק המתקן – בעד ונגד
המדינות הנטרלית בהקשר של העדפה מתקנת
פרק 3: גישות בעד ונגד העדפה מתקנת בישראל
גישות נגד
גישות בעד
פרק 4: נתונים אמפיריים שקשורים לתוכנית העדפה מתקנת
דיון וסיכום
