במהלך העשורים האחרונים ישנה מודעות הולכת וגוברת לכך שגברים ונשים מחזיקים בתפיסות שונות הקשורות למקום עבודתם. לדוגמא, נשים נוטות יותר מאשר גברים לתפוס את עומס העבודה כשוחק (Aniţei, Chraif & Ioniţă, 2015), את איכות הסביבה המשרדית כנמוכה (Kim, de Dear, Candido, Zhang, & Arens, 2013), את העובדים האחרים בצורה חיובית (Katz, 2017) ואת הבית כחשוב יותר מהעבודה במקרים של חוסר איזון בין העבודה לבית ((Fujimoto, Azmat & Härtel, 2013; Karkoulian). הבדלים מגדריים אלו ואחרים בתפיסות הקשורות לעבודה הינם חשובים שכן עלולים להשפיע על הבדלים מגדריים פונקציונליים יותר בעבודה, כגון בביצועים ובקידום (Aniţei, et al., 2015). מקור ההבדלים לרוב מיוחס להבדלים ביולוגיים, השפעות סביבתיות וסטריאוטיפים מגדריים (Katz, 2017). אחת מהתפיסות החשובות של הפרט הנוגעות למקום העבודה הינה "משמעות העבודה", קרי רמת החשיבות שהפרט מייחס לעבודתו (Dostoevsky, 2016). משמעות בעבודה תורמת לארגונים, שכן פרטים שמייחסים חשיבות רבה לעבודתם נוטים להיות יעילים וטובים יותר בעבודתם. משמעות בעבודה גם תורמת לפרטים עצמם, שכן משמעות בעבודה נקשרה עם רווחה אישית, תחושת משמעות כללית בחיים, שביעות רצון ועוד (Allan, Batz-Barbarich, Sterling, & Tay, 2019). חלק מהמחקרים בחו"ל הראו כי אין הבדלים מגדריים בתפיסת משמעות העבודה (Steger, Dik & Duffy, 2012), אך מחקרים אחרים הראו שנשים נוטות לייחס פחות משמעות לעבודה במצבים שבהם הן מצויות בחוסר איזון בין עבודה לבית, בעוד שגברים לא מייחסים פחות משמעות לעבודה במצבי חוסר איזון אלו (Amon, 2017). עם זאת, מחקרים ישראלים לא נגעו בשאלת ההבדלים המגדריים במשמעות העבודה, בפרט לא בהקשר של איזון עבודה-בית, מה שהביא אותי להעלות את השערת המחקר, כי גם בישראל יימצאו הבדלים מגדריים בתפיסת משמעות העבודה, במצבים של חוסר איזון בין עבודה לבית.
מבוא
הבדלים בתפיסות שונות הקשורות למקום העבודה בין נשים לגברים
משמעות בעבודה
הבדלים בין נשים לגברים בתפיסת המשמעות בעבודה
ביבליוגרפיה
