ככלל, מיתוג ערים מתייחס, בין היתר, לאפקט של ניהול מקום על התפתחותו, צמיחתו ואופן תפיסתו על ידי תושבים, תיירים ומשקיעים. מיתוג ערים עוסק בפיתוח של אסטרטגיות ותכנון אשר נועדו לשפר את הדימוי הנתפס של המקום על ידי פלחי אוכלוסייה ספציפיים, לרבות אוכלוסייה חזקה, תיירים, יוזמים ומשקיעים וכדומה (צאום, 2012; Anholt, 2010). למיתוג ערים מיוחסים יתרונות חשובים, חוקרים מציינים כי מיתוג העיר מהווה משאב קריטי בניהול העירוני בסביבה התחרותית של ימינו, זאת על מנת למשוך אוכלוסיות איכותיות בעיר, על העיר למתג את עצמה כעיר אשר מציעה לתושביה איכות חיים, קדמה וחדשות, חינוך ברמה גבוה, אזורי תעסוקה, תרבות ובידור וכדומה.
על רקע החשיבות הרבה אשר מיוחסת לדימוי ערים, אין מפתיע בכך שלאורך העשורים האחרונים מחקרים רבים עסקו בגורמים אשר מנבאים את עמדות התושבים כלפי שכונות וערים בהם הם מתגוררים. בהקשר זה, בעוד שמחקרים שנערכו עד כה התייחסו לגורמים שונים אשר עומדים מאחורי תפיסותיהם של אנשים כלפי דימוי ערים (אברהם, 2003;Ashworth & Kavaratzis, 2006), חשוב לציין כי עד כה מספר נמוך של מחקרים בישראל, מדינה אשר סובלת משסע חברתי פוליטי עמוק ומספר ערים מעורבות (חסייסי, 2013), בחנו את ההבדלים בין דימוי העיר בקרב תושבי ערים מעורבות בישראל. בהמשך לכך, מטרת המחקר הנוכחי להשוות את עמדותיהם של תושבים ערבים ויהודים כלפי דימוי העיר עכו (עיר מעורבת).
1. תקציר
2. מבוא
3. שיטה
4. תוצאות
5. דיון
6. ביבליוגרפיה
7. נספחים
