סאטירה היא טכניקה ספרותית אשר מנסה לתאר רעיון מסוים בצורה לעגנית על מנת ליצור דעה מסוימת בקרב הקוראים. מטרתה העיקרית של הסאטירה היא להביע ביקורת, לרוב באמצעים קומיים. הסאטירה יכולה להשתמש באמצעים כמו הגזמה ופרודיה על מנת להביע את המסרים שהיא מעוניינית להביע. פרודיה היא יצירה אשר מחקה באופן קומי יצירה אחרת בשלל תחומים אומנותיים שונים. הפרודיה משמשת בתור כלי ספרותי אשר מציג רעיונות שונים בצורה חדישה ושונה אשר גורמת לרעיונות הללו להיות מועברים בצורה חדישה ומעניינת, במקום הטפה בנאלית של אותם הרעיונות. בספר אותו אסקור להלן הפרודיה לא משמשת בתור כלי קומי, אם כי יש קטעים משעשעים בסיפור, אלא בתור כלי אשר נועד להעברת מסרים ושינויים חברתיים. על ידי הצגת אירועים בצורה לעגגית הקורא מבין את האבסורד שבהם וכך לומד כיצד להימנע מהם בעתיד( נבו, 2001).
אוטופיה היא מונח אשר נקבע לפי תומאס מור אשר תיאר אי מבודד שעליו הוקמה חברה משולמת אשר העקרונות שלה הביאו אותה למצב אוטופי, באופן אשר דומה לתיאור האפלטוני של אטלנטיס. לעומתה עומדת הדיסטופיה שהיא חברה אשר נשלטת על ידי בני אדם בצורה שלילית וגורמת למרבית האנשים באותה החברה לחיות חיים של סבל(נבו, 2001). ברוב היצירות הדיסטופיות הממשל מושחת מלכתחילה או הושחת במהלך הדרך ויצר מציאות של איכות חיים נמוכה וסבל רב עבור האנשים, תוך ההטעייה שלהם כי למעשה הם חיים בחברה טובה אשר מטיבה אותם. ממשל כזה לרוב מחזיק מנגנון תעמולה יעילה אשר עוזר ליצור לאותה החברה את הדתמית החיובית.
