תופעות מהגרי העבודה, פליטים, עובדים זרים (וכינויים רבים אחרים), ושאר תת ההגדרות השונות של הגירה הן תופעות רחבות היקף בעולם המודרני ולהן השלכות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, הן על ארץ מוצאם של המהגרים והן על המדינה הקולטת אותם. הנהירה לישראל ממדינות אפריקה החלה כבר מאמצע שנות התשעים. תחילה, הגיעו מעטים ומנתונים עדכניים, כיום בשנת 2015 חיים בישראל מעל ל- 60,000 פליטים ומבקשי מקלט, אשר רובם הגדול מאריתריאה, דארפור ודרום סודאן. הפליטים נמלטו מדיכוי, מלחמות אזרחים, עבדות, עינויים, רדיפה דתית ופוליטית ומרצח על רקע אתני.
כשישים שנה חלפו מאז חתמה ישראל על אמנת ז'נבה בדבר מעמדם של הפליטים, אך עדיין אין מדיניות ברורה בהתייחסות אל מבקשי המקלט שתבטיח את קיומם בכבוד. מצב זה של מבקשי המקלט בא לידי ביטוי במקרי אפליה וגזענות המופנים כלפיהם, התבטאויות גזעניות מפי אנשי ציבור, הצגתם כאיום על מדינת ישראל וכל אלו הופכים את הפליטים ליחידה מוחלשת בחברה הישראלית. התקשורת, כמעצבת דעת קהל, מקבעת ומשעתקת עמדות, מחזקת סטריאוטיפים ומנציחה תבניות מקובלות. הפליטים, אשר אינם שייכים לקבוצה ההגמונית בחברה, מיוצגים באופן חלקי וסטריאוטיפי בתקשורת וכך מונצח מקומם בשולי החברה.
המחקר הנוכחי דן בתופעת הפליטים בארץ, תוך דיון בייצוגם התקשורתי בישראל. ראשיתו של המחקר הינו מסגרת תיאורטית הנתמכת בספרות מחקרית ודנה בהגירה של עובדים זרים כמסגרת להבנת מצבם של מהגרים לא יהודים בישראל, בפליטות בכלל ופליטות בישראל בפרט, ייצוגם התקשורתי של הפליטים וזאת תוך דיון מעמיק המשלב דעות שונות בנוגע להתייחסות ראויה לתופעה. בשלב השני של המחקר, ינותחו שתי כתבות משני עיתונים מקוונים- הארץ וערוץ 7, אשר בעלי עמדות פוליטיות והשקפות עולם מנוגדות בנוגע למעמדם של הפליטים במדינה.
מבוא
סקירת ספרות
מהגרי עבודה
פליטים
פליטים בישראל
רקע הפליטים מסודאן ומאריתריאה
מדיניות ישראל מול הפליטים
הפליטים והתקשורת
מתודולוגיה
תוצאות
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
