יש אמרה לפיה ידידו הטוב ביותר של האדם – הוא הכלב. אך לא ברור, האם זה הדדי והאדם הוא ידידו הטוב של הכלב גם. בהיסטוריה האנושית לכלבים יש מגוון שימושים כמו ציד ובידור (קרבות כלבים, תערוכות יופי וכו'). למעשה, הכלב הוא מבין החיות שבויתו לראשונה, בשל תועלותיו המרובות, אך הקשר עם בני האדם לעתים הופך יותר משימושי גרידא: הכלב משמש כבן לוויה, חבר משפחה, ואף יש אנשים שאף נקברו עם הכלבים שלהם. כיום בתרבות המערב, לכלב עדיין יש שימושים רווחים (לדוגמא כלב נחייה, כלב משטרה וכו') אבל לרוב אנחנו רואים את הכלב כבן לוויה. כמובן, שבצד זה הכלב יכול להוות סמליות אחרת. למשל בסרטי דיסני הלבישו את בעלי החיים על העולם האנושי, כך שהחיה המוצגת מאבדת את התכונות הזואולוגיות שלה ומקבלת תכונות אנושיות, תהליך המכונה "האנשה", אך גם חלק מהחיות נותרו בעלות מאפיינים חייתיים. בפרט, בסרטי דיסני המיועדים לילדים ומהווים חלק כמעט אינטגרלי מתרבות הילדים, לפחות במדינות מפותחות, יש שני כלבים בולטים. גופי ופלוטו הם שתי דמויות שהן חברות של מיקי מאוס ושתיהן מיוצגות ככלבים. התייחסות של דיסני לשתי הדמויות הכלביות היא שונה, בעוד פלוטו מיוצג ככלב שמאפייניו מקבילים לכלב ביולוגי, פלוטו מואנש ומתנהג בדומה למאפייניו של האדם. בעבודה זו אבקש לנתח את הדרך בה הדמויות מוצגות מעיני שתי גישות המתייחסות לבעלי החיים, התפיסה האנתרופוצנטרית והתפיסה האנתרופומורפית.
