שאלה 1
א . – בסעיף זה אדון בשאלה מהי קצבת הכנסה ומה מטרתה.
בישראל, זכותו של האדם להבטחת קיומו בכבוד מתבססת על שני מקורות: חוק היסוד של כבוד האדם וחירותו וחוק הבטחת הכנסה. חוק הבטחת הכנסה הוא חוק המסדיר את תנאי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה, כאשר הוא מפרט מי הזכאים דוגמת אלמנות, בני זוג, הורה יחיד ועוד, וכן את הסכום הבסיסי המתעדכן לפי שיעור עליית המדד. בנוסף לתנאים מפרט החוק את הסייגים לזכאות, וזכאים מיוחדים כמו ילדים יתומים או נטושים שלא מלאו להם 25 שנים. כמו כן, מתנה חוק הבטחת הכנסה את קבלתה בכך שהנזקק הוא תושב ישראל, כאשר הגדרה של תושב נדונה והוכרעה בפסק הדין בעניין סנוקה ( בן ישראל עמ' 915,920).
שאלה 2
בסעיף זה אסביר מהי 'עבודה מתאימה' על פי חוק הביטוח הלאומי, ומהם הסייגים המוצגים בחוק לזכות למציאת עבודה מתאימה.
עבודה מתאימה הינה עבודה המוצעת למובטל והיא יכולה להיות עבודה בה עסק המובטל בעבר, או עבודה המתאימה להכשרתו המקצועית או לרמת השכלתו. כמו כן, על העבודה המתאימה הוצעה לתאום את מצבו הבריאותי וכושרו הגופני של המובטל. אפשרות נוספת היא להפנות את המובטל להכשרה מקצועית התואמת את השכלתו ומצבו הגופני. העבודה אינה חייבת להיות העבודה האופטימלית שהמובטל מצפה לה. כמו כן קיים גורם המרחק הגיאוגרפי של מקום העבודה המוצעת ממקום המגורים של המובטל. סעיף המסייג את כל אלה הוא סעיף 165 ד האומר שעל שתי קבוצות של מובטלים לא חלים תנאי העבודה המתאימה – מובטלים שלא מלאו להם 35 שנים ועובדים עונתיים.
שאלה 3
בסעיף זה אסביר מדוע נחקק חוק המזונות בישראל ועל אילו צרכים הוא עונה על פי המאמר של הרבסט.
הרבסט רואה את חוק המזונות בישראל כחוק "מגדרי בעליל". על פי נתונים בארץ ובעולם רוב העניים הם נשים וילדים והוא בא להסדיר את הישרדותן הכלכלית של משפחות חד הוריות ולהילחם ב'עוני הסמוי' וב'פמיניזציה של העוני'. מכאן רואה הרבסט את החוק כ"הגנה של המדינה על האישה ועל הילדים".
שאלה 4
בשאלה זו אסביר מי מהמתוארים בשאלה צודק, ואנמק על בסיס החקיקה או הפסיקה המתאימה.
לדורון הוצעה עבודה שאינה תואמת את הכשרתו והשכלתו. עם זאת בחוק קיים סעיף האומר שאם גיל המובטל הוא פחות מ 35 שנים, וקיבל דמי אבטלה מעל חודשיים, אזי הוא יכול להישלח לכל עבודה. מאחר ודורון בן 32 וקיבל דמי אבטלה במשך 3 חודשים, הוא אינו יכול לסרב, ואם יסרב לא יוכל להמשיך ולקבל דמי אבטלה.
