עד העשורים האחרונים, עיסוקן של נשים בספורט נתפס כטאבו חברתי, ואף סטייה. כמו תחומים נוספים אשר הדירו נשים לאורך השנים, גם תפיסה זו התבססה על סקסיזם הגורס שמבנה הנפשי והפיזי של הנשים גורם לנחיתותן בתחומים רבים, ביניהם ספורט. עם התפתחות התנועה הפמיניסטית ובהמשך כניסתן של הנשים לתחומים חברתיים ומקצועיים מגוונים, חלה תפנית בעיסוקן בספורט, הן לצרכי פנאי והן באופן מקצועי ותחרותי. מחקר זה בוחן את נושא תמיכת המשפחה, החברים והחברה הישראלית, בספורטאיות אולימפיות ישראליות כמו גם את הביטויים לתמיכה זו וההסברים לתמיכה או להיעדר התמיכה. שאלת המחקר היא: האם הספורטאיות האולימפיות מקבלות תמיכה מן המשפחה והחברים ובמה תמיכה זו באה לידי ביטוי?
כפי שיוצג ברקע התיאורטי של מחקר זה, ספורט הנשים מייצג את התפתחות מעמד הנשים בעולם בכלל, ובישראל בפרט. החתירה לשיווין בין המינים לא פסחה על עולם הספורט. אך יחד עם זאת, קיימים עדיין פערים בין המינים אשר באים לידי ביטוי בתחומים נוספים, דוגמת שוק העבודה. פערים אלה משתקפים ביחס ובתמיכה שמקבלות הנשים הספורטאיות הן מסביבתן הקרובה, קרי משפחה וחברים והן מהסביבה הרחוקה, קרי יחס הרשויות והתקשורת
בשל כך, בחינה של נושא תמיכת הסביבה הקרובה בספורטאיות אולימפיות הוא רב משמעות, כמייצג את התמיכה הסביבתית והחברתית בהשתלבותן של הנשים בספורט המקצועי. בכך התמיכה המידית מייצגת את המגמה החברתית המקומית, ואולי אף הגלובלית, של מעמדן החברתי והמקצועי של הנשים.
העבודה כוללת:
מבוא
סקירת ספרות.
מתודולוגיה
ממצאים
דיון מסכם
ביבליוגרפיה
