במהלך העשורים האחרונים של המאה העשרים, התרחשו שינויים מהותיים במעמדן הכלכלי, הפוליטי והמשפחתי של נשים. שיעור השתתפותן של נשים, בעיקר נשואות ואימהות, בשוק העבודה נמצא בעלייה מתמדת בכל המדינות המתועשות, במקביל לעלייה בגיל הנשואים ובשיעורי הגירושין, ירידה בשיעורי הפריון וחקיקת חוקים כנגד אפליה מגדרית[1]. שינויים אלו, מוסברים כחלק מהתהליך הגלובליזציה, המאופיין במעבר חופשי של סחורות, הון, טכנולוגיות, ידע וכוח עבודה בין מדינות שונות ברחבי הגלובוס[2].
השינויים הדרמטיים שהתרחשו בחברה הישראלית כמו, תהליכי הפרטה, היחלשותם של האיגודים המקצועיים, הגמשת שוק העבודה, אכיפה בלתי מספקת של חוקי עבודה וכניסתם של תאגידים בינלאומיים, הובילו לשינויים בנורמות התעסוקה בישראל והחלישה את ההגנה החברתית והמשפטית של הורים ומשפחות עובדות. בעוד שבשנותיה הראשונות, חקיקת העבודה ומדיניות הרווחה בישראל נחשבו למתקדמים ביותר, כיום לעומת זאת, ההסדרים הנהוגים לקידום שילוב עבודה-משפחה וקידום של שוויון הזדמנויות בין גברים ונשים בעולם העבודה והטיפול במשפחה בישראל, נחשבים למיושנים באופן משמעותי ביחס למרבית המדינות המפותחות[3].
למרות השינויים הדרמטיים במעמדן הכלכלי, החברתי והפוליטי של נשים, מעט מאוד שינויים התרחשו בארגון התא המשפחתי וחלוקת העבודה המסורתית.
תקציר
מבוא
גלובליזציה משפחה ועבודה
נשים אמהות ועבודה
הטמעת חשיבה מגדרית
אי שוויון מגדרי בשוק העבודה
התמורות בשוק העבודה והשפעתן על החקיקה
חקיקת עבודה בנושאי נשים בישראל
סיכום
ביבליוגרפיה
