עוצמת הסוגיה המוסרית היא מושג המבטא את גישת הפרט לגבי סוגיה מוסרית. כלומר, רגישותו להיבטים מוסריים, זיהוי בעיה מוסרית העומדת בפניו, מידת חשיבותה של סוגיה מוסרית בפניו וההבנה כי סוגיות אלו הינן רבות השלכה. העוצמה שמייחס הפרט לסוגיה מוסרית היא משתנה ותלויה בו זמנית בגורמים אישיים שונים ופרמטרים בסביבת העבודה. בשל העובדה, כי הארגון מרכז עובדים בעלי רמות התפתחות מוסרית שונות, בעלי נתונים אישיים מגוונים, וכן לאור ההנחה כי רמת מוסריותו של האדם בחייו האישיים אינה בהכרח זו שמתבטאת בעבודה, לא ניתן לנבא את התנהלותם המוסרית של העובדים. לכן, תפקידו של הארגון הוא לפעול בדרכים שיביאו להעצמת גישת העובדים לסוגיות מוסריות והבנת חשיבותן. לשם כך, יש לעצב תרבות ארגונית אתית. כלומר, למסד את ה'אני מאמין' של הארגון על ערכים מוסריים ואתיים ולהציב סטנדרטים ראויים והוגנים לעובדים. בצורה כזו, ישפיעו הערכים הסביבתיים על כלל העובדים וגם עובד שמתנגד לגישה יזהה את החשיבות המיוחסת בארגון לדברים וינהג על פיהם בהיותו חלק מן הארגון. מקומם של האחרים המשמעותיים הוא רב חשיבות בנושא; סמכות מנהלית באמצעות תגמול וענישה וכן תרבות העמיתים והקבוצה לעבודה בנוגע להיבטים אתיים מחזקת אף היא את המודעות לאתיקה ויוצרת נורמות התנהגות מוסרית בארגון. כמו כן, על הנהלת הארגון להקפיד ליצור הזדמנויות להתנהגות אתית באמצעות תגמול על דרכי פעולה מוסריות, ולאו דווקא על תוצאות ראוותניות – אשר בהרבה מן המקרים נוצרות בדרכים שאינן הוגנות - וכן לדאוג שלא ליצור הזדמנויות לחריגה באמצעות בקרה והדרכה. במאוחדת, כארגון המאגד מגוון עובדים, בעלי רמות התפתחות וסגנונות שונים, לא ניתן היה לנבא את עוצמת הסוגיה המוסרית של כל עובד על פי נתוניו האישיים.
