הכדורגל, ככלל תופעה חברתית נרחבת אחרת, מאגד בתוכו באופן דיאלקטי גם סתירות וניגודים אחדים. הכדורגל מאחד בתוכו שתי תופעות נוגדות- קהילתיות וקוסמופוליטיקה כמקשה אחת, כאילו אין בניהן סתירה. כשמדברים על כדורגל כקהילתי, מדברים על הכדורגל כמאחד, כמאחד אנשים מאחורי דגל- נס השכונה, שבט העיר, סמל המחוז או דגל המדינה. זאת כמובן מן העובדה שהוא מספק אפשרות להזדהות עם מי שנתפסים כמייצגים ישירים של הצופה, של ציפיותיו ושל ערכים שהוא מזוהה עמם (רם, 2006). ניתן להוסיף כי הכדורגל, שהוא הפופולרי מכל ענפי הספורט האחרים, נתפס ככלי יעיל ביותר לצורך יצירת שייכות חברתית. לא בכדי רשויות הספורט ורשויות המדינה מעודדות כלי זה לצורך יצירת הזהות החברתית. דוגמאות לכך ניתן למצוא במקומות מסוימים, לדוגמא בישראל, בהם נפתחים משחקי הכדורגל בשירת ההמון הלאומי, הנפת דגל המדינה, באזכור אירועים לאומיים (דקת דומייה) ועוד (בן פורת, 2010).
יחד עם זאת, ניל"י (2008) מתאר כיצד הפוטנציאל הכלכלי העצום הנובע מן המשיכה הגלובלית של הכדורגל מנוצל היטב על ידי הגורמים השונים המעורבים במשחק, ובראשם מועדוני הכדורגל הבכירים של אירופה.. כפי שמתרחש בכלכלה הגלובלית ככלל, גם בכלכלת הכדורגל הגלובלית ניכרת תחרות הולכת וגוברת, בתנאים בלתי שוויוניים: בעוד קבוצות מסוימות הולכות ומתבססות, בה בעת מועדונים אשר אינם מסוגלות לעמוד במרוץ ניצבים בפני סכנה ממשית של פשיטת רגל.
מבוא
פרק ראשון: ההתפתחות ההיסטורית של הכדורגל
פרק שני: אהדת כדורגל
פרק שלישי: התפקיד החברתי-תרבותי של הכדורגל
פרק רביעי: אג'נדות חברתיות פוליטיות שבאות לידי ביטוי בכדורגל בעולם ובארץ
דיון ומסקנות
רשימת מקורות