הזדקנות היא תהליך טבעי המייצר מגבלות חדשות, אובדן יכולת ופגיעה בתפקוד במגוון תחומים (Cavanaugh & Blanchard-Fields, 2018). עם זאת, לצד הירידה באותם תפקודים כתוצאה מעלייה בגיל האובייקטיבי, קיימת גם השפעה לגיל הסובייקטיבי בו נמצאים. גיל סובייקטיבי, מוגדר כגיל שאנשים חשים בו ביחס לגילם הכרונולוגי, גם הוא משפיע על אותם תפקודים. המחקר הנוכחי בוחן כיצד הגיל הסובייקטיבי קשור לירידה בתפקודים בהיבט הפיזי והקוגניטיבי. כמו כן, ברוח התקופה והקשר הרגשי, בודק כיצד הגיל הסובייקטיבי קשור לעלייה ברמת החרדה והדאגה כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה.
הזדקנות
זקנה מוגדרת במחקר לפי גיל שרירותי (Pearlman-Avinon, Lazar, & Muschinsky, 2016). במחקר אחד יכול להיקבע שזקנים הם בני גיל מסוים ומעלה, ומחקר אחר יכול לקבוע שזקנים הם בגיל אחר ומעלה (Pearlman-Avinon, Lazar, & Muschinsky, 2016). מכיוון שבני גיל אחד אינם דומים לבני גיל אחר, חלק מן החוקרים מחלקים את קבוצות הזקנים לתת-קבוצות: בני 75-65, ייחשבו זקנים צעירים, בני 84-75 ייחשבו זקנים בגיל הביניים, ובני 85 ומעלה ייחשבו לזקנים "אמיתיים" (Jin, , Kim, & Baumgarterl, 2019).
הזדקנות פיזית
קיימים שינויים הנובעים מגיל שאין להם כל קשר לתפקוד, הם סממנים חיצוניים בלבד של הגיל. כאלה הם שיער לבן, קמטים וכדומה (Hj & M, 2019). החל מגיל 30 ועד לגיל 50 מתחילים שינויים בעור הפנים, ונוצרים קמטי הבעה בזוויות העיניים ובין האף לקצות הפה (Foos & Clark, 2016). סביב העיין מצטברים נוזלים ושומן והעור משנה את צבעו.
תקציר
מבוא
הזדקנות
הזדקנות פיזית
הזדקנות קוגניטיבית
היבטים פסיכולוגיים
המחקר הנוכחי – רציונל המחקר והשערותיו
שיטה
תוצאות
דיון
ביבליוגרפיה
