מבנה תעלת האשלגן
כל סוג של תאים אקסיטביליים - מעבירי אותות חשמליים, מכיל תת משפחה מסוימת של תעלות יוני אשלגן. אותו סוג תאים אך בעל פעילות שונה, יכיל תת משפחה שונה של תעלות אלו. הטרוגנטיות בתעלות אשלגן אושרה על ידי ביולוגיה מולקולארית וזוהו לפחות שמונה משפחות המרכיבות את משפחת העל
של תעלות אשלגן9.
תמונה מספר 1. מרכיבי תעלת TM2
תעלה מסוג 2TM 5
תמונה מספר 9. משפחת על של תעלות אשלגן ואחוז יחסי של תת משפחה KCNQ
אזור הפור מורכב מארבעה פוליפפטידים היוצרים תעלה טרנסממברנלית.
כל תת יחידה מורכבת מ:
קצוות תוך תאיים של N I C; ב. שתי יחידות
טרנסממברנליות; ג. לולאה חוץ תאית P-loop (תמונה מספר 1)
תעלה מסוג 4TM5
קיימת וריאציה של תעלת יוני אשלגן המורכבת מארבע אזורים טרנסממברנליים.
מדובר בשכפול אזור ה 2TM ויצירת תעלה עם שתי פורות – 4TM.
תעלה מסוג 6TM5
תת קבוצה גדולה מאד של תעלות יוני אשלגן הנה מסוג 6TM.
בבני אדם, התגלו 34 גנים המקודדים תת יחידות של תעלה מסוג
תמונה מספר 2. תעלת אשלגן תלוית מתח
6TM . במבנה זה מצב פתיחה וסגירה של התעלה מווסת באמצעות אזור רגיש מתח . המכונה כך בשל הימצאותו של המקטע הטרנסממברנלי S4 המכיל נגזרות של חומצת אמינו ארגינין- הטעונה במטען חיובי. (תמונה מספר 2). האנטרקציה בין אזור רגיש מתח
לבין התעלה מתרחש מהצד התוך תאי של הממברנה.
ארבעה סגמנטים טרנסממברנליים של יחידה הרגישה למתח עוברים שכפול תחילה,
ולכן נמצאים בקצה N של המבנה בעוד ששרשרת פפטידים שמורה אבולוציונית (S4-S5 linker) ,
מקשרת באופן קוולנטי בין תת יחידה S4 לתת יחידה S5 של אזור הפור.
מבוא
מבנה תעלת האשלגן
תעלה מסוג 2TM
תעלה מסוג 4TM
תעלה מסוג 6TM
תפקיד תעלת האשלגן
הקשר בין תעלת האשלג לאפילפסיה
גילוי הקשר בין תעלות אשלגן לאפילפסיה משפחתית
2.1 ראיות גנטיות
2.2 ראיות מולקולאריות
2.3 ראיות פיזיולוגיות
4. מגבלות המחקר וכווני המשך
5. דיון ומסקנות
6. ביבליוגרפיה
