בדומה למדינות רבות אחרות, מפותחות ומתפתחות, גם בישראל הפכה מחלת הסוכרת למחלה כרונית שכיחה המהווה נטל על החולה, משפחתו ומערכת הבריאות דבר שהביא את ארגון הבריאות העולמי (WHO) להכריז עליה כמגפה כלל עולמית בשנת 2006. לפי ארגון הבריאות העולמי בשנת 2014 שיעור הימצאות הסוכרת בכלל אוכלוסיית העולם עמד על כ-9% ובשנת 2012 כמיליון וחצי אנשים מתו ממחלת הסוכרת וסיבוכיה ונתונים אלו עוד צפויים לעלות בשנים הבאות. שינויים באורח החיים המודרני, עלייה בהשמנת היתר וירידה בפעילות הגופנית הם חלק מן הסיבות הגורמות לעלייה הניכרת בחולים במחלת הסוכרת.
המאופיינת ברמות גבוהות של סוכר בדם והיא נובעת מתהליכים שונים הגורמים לחוסר באינסולין, להפרעה לפעילות האינסולין או שניהם יחדיו. רמות גבוהות של סוכר מובילות לפגיעה במערכות גופניות שונות ולתחלואות נלוות כמו מחלות לב, שבץ, מחלות כלי הדם ולקיצור תוחלת החיים. בישראל, בדומה למדינות מערביות, גוברת החשיבות הניתנת להתאמתן של תכניות לקידום בריאות לאוכלוסיית מקבלי השירות על-מנת לחולל שינוי התנהגותי ולשיפור מצבם הבריאותי (רוזן, אלרועי, אקר, ואיסמעיל, 2008).
במהלך העשורים האחרונים, ניתן להבחין בעלייה ניכרת בשימוש בקמפיינים שיווקיים רחבי היקף על-ידי גופים ממשלתיים, רשויות וארגוני מגזר שלישי במטרה להשפיע על התנהגות הציבור בכללותו, או על חלקים ספציפיים שלו (Newbold and Campos, 2011). קמפיינים מסוג זה מכוונים ליצירת שינוי התנהגותי ולקידום סוגיות חברתיות בתחומים מגוונים כגון: קידום הבריאות (לדוגמא: אבחון מוקדם של מחלות הסרטן, הגדלת שיעור המתחסנים), קידום הבטיחות (לדוגמא: צמצום הנהיגה תחת השפעת אלכוהול, שימוש בחגורות בטיחות), והגנה על הסביבה (לדוגמא: מחזור בקבוקי פלסטיק, שמירה על פרחים מוגנים).
