1. מבוא
תחום המחקר של אריכות ימים, מהווה מוקד לתשומת ליבם של אנשים וחוקרים לאורך אלפי שנים, מתוך שאיפה לאמידת אורך החיים של בני האדם בממוצע, והבנת הגורמים אשר מובילים אדם מסוים לחיות יותר מאדם אחר (Christensen & Vaupel, 1996). בכדי לספק מענה לשאלות חשובות אלו, נעשה שימוש במספר מתודולוגיות מחקריות, אשר משמשות למדידת מושג "אריכות הימים", באמצעות שלושה פרמטרים עיקריים: הפרמטר הראשון הינו אורך חיים מקסימלי. אורך החיים המקסימלי, נמדד באמצעות תיעודי תיקים בודדים, בהם נמצאים דיווחים אודות אנשים אשר חיו יותר מאנשים אחרים. הפרמטר השני הינו גיל תמותה, אשר נמדד באמצעות חישוב שיעור גיל התמותה בנקודת זמן מסוימת בקרב אוכלוסייה מסוימת. מתוך שיעור גיל התמותה, ניתן לגזור הערכה אודות משך הזמן אשר צפויים לחיות בני האדם באוכלוסייה זו. הפרמטר השלישי הוא ממוצע אורך החיים, או בשמו הנוסף – תוחלת החיים (Christensen & Vaupel, 1996).
על פי הגדרה, תוחלת חיים היא אומדן ממוצע של הזמן אותו צפוי לחיות פרט מאוכלוסייה מסוימת, המחושב על בסיס שיעורי התמותה הקיימים בתקופת ההתייחסות (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2004). מכאן, שתוחלת החיים מהווה מדד של מצב התמותה באוכלוסייה (ברודסקי ודייוויס, 2003). דרך נוספת להסתכלות על תוחלת החיים היא פרמטר תוחלת החיים בלידה, המוגדר כמספר הממוצע של שנות החיים אותן צפוי אדם לחיות מלידתו.
תוכן עניינים.
תקציר.
1. מבוא.
1.1 אריכות ימים.
1.2 תוחלת החיים.
1.3 הגורמים המשפיעים על העלייה בתוחלת החיים.
1.4 השפעת התפתחות הרפואה על העלייה בתוחלת ואיכות החים.
1.5 מטרת המחקר.
1.6 שאלות המחקר.
2. שיטה.
3. סקירת ספרות..
3.1 ירידה בתמותת תינוקות בשל התפתחות הרפואה.
3.2 ירידה באחוזי התמותה בקרב גילאים מתקדמים בשל התפתחות הרפואה.
3.3 השפעת התפתחות הרפואה על איכות החיים של בני הגיל השלישי
4. דיון
4.1 קצב הדיבור.
4.2 מבחני Finger Tapping.
4.3 הקשר בין קצב הדיבור למבחני finger tapping.
5. סיכום ומסקנות..
6. מגבלות המחקר.
7. רשימת מקורות..