במערכות הבריאות כבר מזמן קיימת התובנה שרפואה מקוונת הפכה להיות חלק אינטגרלי מהמעטפת הטיפולית של חולה. שירותים רבים ניתן לקבל ללא בצורך בהגעה פיזית למוסדות הבריאות, ללא המתנה, בשעות ובפורמט במותאם לאדם שצורך את השירות. בנוסף, ערוצים דיגיטליים שיפרו באופן משמעותי את זמינותם של השירותים שעד כה היו במחסור, והצורך בהמתנה לקבלתם נספר בשבועות ובחודשים.
השימוש בשירותים דיגיטליים מאפשר למטופלים, יותר מאשר קודם, להיות שותפים פעילים לטיפול. הם יכולים להגיש בקשות לצוות הרפואי, לקבל מרשמים, להגיע לתור מקוון, לבצע ביקור וידאו או טלפוני, לצלם פצע בבית ולהכניס לתיק הרפואי, לעקוב אחרי שגרת הבדיקות והמבחנים של קידום בריאותם מנוחיות ביתם בעזרת המכשירים הניידים.
שנת 2020 הייתה שנה מיוחדת עבור כל האוכלוסייה העולמית, ובמיוחד היא השאירה את חותמה על מערכות הבריאות. האתגרים והסוגיות המרכזיות של הטיפול בחולי הקורונה , העבודה תחת עומס וסכנת ההדבקה, שחיקת הצוותים – כולן נפלו על עובדי ומנהלי מערכת הבריאות. במקביל, הם המשיכו לטפל ולעקוב אחרי חולים כרוניים שהיו מרותקים לביתם, חלקם בגלל המצב התפקודי וחלקם בגלל המצב האפידמיולוגי.
בתקופה הקשה הזאת, מערכות מקוונות באו לתת פתרון בחלק מהמקרים. יותר ביקורים בוצעו דרך הטלפון, דרך וידאו או זום, יותר מעקבים בוצעו בעזרת דואר מקוון. התרחב השימוש בטכנולוגיות לניטור ואבחון של המטופלים בביתם. האפליקציות המשדרות נכנסו לשימוש בתחום הבריאות באופן משמעותי.
מבוא
סקירת ספרות
אוכלוסיית קשישים ושימוש בטכנולוגיות
טכנולוגיית להספקת שירותים רפואיים / חברתיים לבית של קשישים
יתרונות התכנית לאספקת שירותים רפואיים וחברתיים מרחוק
מסגרת להקמת השירות ופרופיל אוכלוסיית היעד
מטרות הקמת השירות
משמעויות כלכליות
תכנון התהליך
יישום התכנית
מדדי הצלחה של התכנית
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
