תשובה 1
סעיף א'
הדרישה לתשלום עבור ביקור אצל רופא ראשוני ואצל רופא מקצועי תחולל למעשה את אותם השינויים שגוזרת ההפרטה הכוללת במערכת הבריאות הן על החולים, הבאים בשעריה, והן על המערכת עצמה.
הפרטה של מערכת הבריאות גוררת אחריה באופן טבעי את השאיפה למקסימיזציה של רווחי קופות החולים כמו גם של הרופאים המקצועיים. מערכת בריאות שכזו, תהפוך מטבע הדברים לפחות שוויונית ומטבע הדברים ללא נגישה לפחות עבור חלק מהציבור (לינדר-גנץ, 2011).
באשר להסדרי הגבייה, ייתכן והתכנית היא לגבות את אגרות התשלום עבור ביקור אצל רופאי המשפחה והרופאים המקצועיים דרך הביטוחים המשלימים שוודאי אין אותם לכולם. גם קופות החולים וודאי לא תוכלנה לעמוד בכך לאורך זמן מה שאך יביא להמצאה של ביטוחים חדשים, משודרגים ובמקום ביטוחי ה"פלטינום" וה"זהב" המוכרים נקבל גם "ביטוחי יהלומים" ועוד כהנה וכהנה הסדרים.
המצב שייווצר כאן הוא, שכולנו נצטרך לשלם כסף על שירותים שהמדינה צריכה לתת לנו ולא בחינם, אלא ממימון כספי המיסים שאנו כבר משלמים ושאמורים להיות ממומנים במסגרת חוק בריאות ממלכתי שיהפוך לאות מתה.
תשובה 2
סעיף א'
אחד הקשיים העומדים כיום בפני הצוותים הרפואיים והסיעודיים במערכת שרותי הבריאות ככלל ובמרפאות הקהילתיות ובתי החולים בפרט, הינו ההתמודדות עם קשיי שפה מול עולים חדשים ובני מיעוטים המגיעים לטיפול ואשר אינם דוברים את שפת המקום, הלו היא השפה העברית. בעיה זו ניכרת בעיקר אל מול יוצאי אתיופיה דוברי האמהרית, שפה אשר אינה שגורה בפיהם של רוב עובדי מערכת הבריאות בישראל.
כאשר מגיע מטופל דובר אמהרית לטיפול והצוות אינו יודע את השפה, הדבר גורם לקשיי שפה ולסרבול התקשורת הבין-אישית בין הפציינט לבין הצוות הסיעודי ו/או הרפואי. קשיים שפתיים אלו עלולים לגרום לצוות הרפואי להיתקל בקושי להעביר את הוראות הטיפול למטופל, לסרבל עבורם את הליך הטיפול ולעתים אף להתמודד עם נזקי טיפול שלא הובן כהלכה.
