המחקר הנוכחי מבקש לבחון את הקשר שבין אלקסיתימיה להתמרה חושית. אלקסיתימיה הינה קושי בזיהוי, עיבוד, תיאור ופעולה של רגשות, הן של הפרט עצמו והן של האחר. אנשים המאובחנים באלקסיתימיה מביעים קושי בהבחנה בין רגשות לתחושות גופניות של עוררות רגשית (Bar-On & Parker, 2000)ועשויים להתקשות במענה על שאלות הנוגעות באופן ספציפי לרגשות (Taylor, Bagby, & Parker, 1999).
התמרה חושית הינה תהליך שבאמצעותו מועבר מסר כימי או פיזיקלי דרך תא ודרך סדרות של אירועים מולקולריים, אשר בסופו של דבר מביא לתגובה תאית. החלבונים האחראים לגילוי גירויים הם בדרך כלל קולטנים (receptors), למרות שישנם מקרים שנקראים חיישנים (sensors) (Bradshaw & Dennis, 2010) והשינויים נוצרים על ידי קשירת ליגנד (או חישת אות) בקולטים ומולידים מפל ביוכימי, שהוא שרשרת של אירועים ביוכימיים הידועים כנתיב הולכת האות. למעשה, מנגנון ההתמרה הוא זה שגורם לשינוי המסר הכימי או הפיזיקלי ופגיעה בו עשויה להשפיע על תפקודו של הפרט בעיבוד מסרים שונים ובפרט, מסרים חושיים- סומטיים.
המחקר הנוכחי מעוניין לבחון את ההשפעה של פגיעה בתהליך ההתמרה בקרב נבדקים עם אלקסיתימיה. ייתכן כי פגיעה בתהליך ההתמרה החושית תגרום לכך שהמסר לא יתורגם לשפה בה מתקשרת מערכת העצבים, ולכן לא יגיע למערכת העצבים המרכזית. הדבר בתורו יגרום לכך שלא תהיה מודעות מוחית ואישית לקיומו של האות אשר עשויה להתבטא כתגובה שטוחה לאירועים רגשיים.
מבוא
סקירת ספרות
שיטה
ממצאים
דיון
ביבליוגרפיה
