שאלה 1
המדדים הכמותיים שבהם עשו שימוש על בחירת המדיה לפרסומת זו הינם:
חשיפה (Exposure) – נתון המתבסס על סקרי חשיפה לערוצי מדיה. במקרה זה מדובר בפרסומת שהמוצר אותו היא מוכרת הוא שמן זית בריא ואיכותי. לכן, הגיוני לבחור במגזין בריאות שמיועד לאנשים המתעניינים במוצרים בריאים ואיכותיים. זוהי הזדמנות ליצירת מגע בין המסר הפרסומי לצרכן הפוטנציאלי.
שאלה 2
מדיה בבעלות, כשמה כן היא, הינה מדיה אשר בבעלות המותג. כלומר, מדיה שהמותג מייצר עבור עצמו. כאלו יכולים להיות אתר אינטרנט של המותג, הבלוג שלו, חשבונות פייסבוק, טוויטר ושאר ערוצי התקשורת החברתית שלו. אפילו מכתבי הניוזלטר שנשלחים ללקוחות החברה נכנסים להגדרת מדיה בבעלות. עם זאת, לא רק מדיה דיגיטלית מיוחסת למדיה בבעלות. ניתן לייחס גם מדיה שהיא לאו דווקא דיגיטלית כמו למשל קיר פרסום מחוץ לבניין הארגון או פרסום במסדרונות ובמעליות של מבני המותג, ויש גם מדיה אינטראקטיבית כמו לוחות שילוט אלקטרוניים ועמדות מכירה דיגיטליות עם מסך נגיעה (לדוגמא מסך מידע בכניסה לחנות).
שאלה 3
החשיפה לרדיו מבוססת על שמיעה בלבד, ולכן פרסום ברדיו מהווה אתגר שיווקי כיוון שהוא צריך להעביר את המסר ללקוח באוזן בזמן שהוא עושה דברים אחרים ולא קשוב כולו. עם זאת, רדיו אכן יכול להיות פלטפורמה למדיה מורווחים, אך הוא תלוי בתנאים שבהם המסר מועבר. כלומר, קודם כל זה תלוי בסיטואציה שבה נתפס הצרכן להקשיב לפרסומת. ידוע כי רוב הזמן שבהם מקשיבים אנשים לרדיו הוא בנסיעות, ולכן שעות שידור הפרסומות קריטיות לחשיפה נרחבת יותר. מעבר לכך, פרסומת ברדיו תהיה אפקטיבית למדיה מורווחים אם היא תצליח להיות יעילה מספיק על מנת למכור ללקוח. זה יוכל להיות אם היא תהיה:
שאלה 4
מדידת ההצלחה של פרסום מקוון היא גם פשוטה וגם מורכבת בעת ובעונה אחת. טענה זו הינה נכונה כיוון שמדידת הצלחה של פרסום מקוון נעשית באמצעות ספירה של הקלקות. כלומר, את האפקטיביות של פרסום מקוון מודדים על ידי ספירה של מספר הקלקות על מודעה.
