1. אתאר את 2 הפרסומות שבחרתי. אחת היא פרסומת לבנק הפועלים. בפרסומת הזו נותנים לאושיית הרשת המשעשעת ליאל אלי לקבוע איך היא הייתה עושה פרסומת לבנק הפועלים, בפרט לאפליקציית פועלים OPEN שבה ניתן לפתוח בקלות חשבון בנק. הפרסומת משלבת הרבה הומור. המסר הוא שהיום מאד קל ומהיר לפתוח חשבון בנק בפועלים דרך היישומון. הסיסמא: "מכל מקום ובתוך כ-7 דקות!" (https://www.youtube.com/watch?v=pRtopkyb00k). הפרסומת השנייה היא לבנק מזרחי טפחות, והיא בסגנון "בית הנייר", עם הפזמון של התוכנית, ודביר בנדק מתאר איך לקוחות הבנקים האחרים לא מרוצים מהשירות של הבנק שלהם שהוא רק דיגיטלי. לעומת זה דביר מספר שבמזרחי טפחות יש דגש על שירות אנושי, בטלפון ובפנים אל פנים. המסר: מי שקשה לו עם הדיגיטל, שיעבור למזרחי טפחות. הסיסמא: "גם בדיגיטל אין תחליף לאנושיות" (https://www.youtube.com/watch?v=IObKV2GRrJw).
2. בשתי הפרסומות ניתן לראות פנייה לצרכים הומניסטיים ופסיכואנליטיים. בפרסומת של הפועלים, הצורך ההומניסטי שפונים אליו הוא הצורך הבסיסי ביותר לפי הפירמידה של מאסלו, והוא הצורך בנוחות. לפי הפרסומת, לא ללכת עד סניף של הבנק כדי לפתוח חשבון, לא צריך לחכות שעה-שעתיים עד שהחשבון נפתח לראשונה (כמו שבעבר היה קורה למי שרק הלך לראשונה לפתוח ח"ן בנק), אלא הכול מאד נוח: פותחים מהבית דרך יישומון ב-7 דקות. בפרסומת של מזרחי טפחות, הצורך ההומניסטי שפונים אליו הוא הצורך בשייכות, לדעת שאנו מקובלים, אוהבים, חלק מקבוצה: לפי הפרסומת, במזרחי לא "יזרקו" אנשים אל הדיגיטל שהם לא מסתדרים אתו וישאירו אנשים "לבד" בדיגיטל, אלא תמיד יש נציג אנושי שאפשר לפנות אליו, לכן מי שבמזרחי יכול לחוש שייכות כי תמיד יקבל שירות אנושי מהבנק.
