מבוא
שירותי הבריאות מהווים חלק בלתי נפרד מהצריכה מהשירותים אשר ניתנים לאוכלוסייה בישראל. שירותי הבריאות מתאפיינים במספר מאפיינים המייחדים משירותים המתקבלים במוסדות אחרים, למשל, מדובר בשירות ציבורי, אין למקבלי השירות אפשרות למשא ומתן על קביעת המחיר וכדומה. על אף המאפיינים הייחודיים של שירותי הבריאות, ניתן ליישם על הרגלי הצריכה של מקבלי השירות את המודלים המקובלים בספרות. בהקשר זה, אחד המודלים הקלאסיים עוסק בתהליך הרכישה אשר כולל ארבעה שלבים שונים: שלב המודעות, שלב הידע, שלב יצירת העדפות בחירה, ולבסוף שלב הצריכה. ככלל, בשיווק ניתן דגש רב לשלב הידיעה ושלב הידע, שכן, ללא שלבים אלו לא תתבצע צריכה.
הספרות בתחום "חקר התנהגות הצרכנים" נוטה להבחין בין הרגלי צריכת שירותים אשר נובעים ממשתנים סוציו - דמוגראפיים והרגלי צריכת שירותים אשר נובעים מגורמים תרבותיים, קהילתיים, חברתיים וכיוצא בזה. ממצאי מחקרים קודמים אשר עסקו בתחום "הרגלי צריכת שירותים" מעלים כי לסוג המגזר ולמגדר קיימת השפעה על הרגלי צריכת שירותי הבריאות של אותם אנשים אשר סובלים מסכרת. באופן ספציפי, ממצאי המחקרים מעלים כי נשים ערביות נוטות לקחת חלק בפחות טיפולים לריפוי מחלת הסוכרת בהשוואה לקבוצות אחרות, כמו גברים ויהודים. בהמשך לכך, המחקר הנוכחי העלה את השאלה - מדוע נשים ערביות נוטות לצרוך שירותי בריאות נמוכים בהשוואה לגברים או ליהודים? המחקר הנוכחי העלה את ההשערה כי נשים ערביות מתאפיינות ברמת מודעות נמוכה בכל הנוגע לסכנות מחלת הסוכרת, וכי חוסר מודעותן נובעת מהרקע התרבותי - חברתי שלהן.
