מרבית העוסקים בשיווק יוצאים מנקודת הנחה שהם פועלים נכון והיטב. ככלות הכול, מספר הגדרות שונות מצביעות על כך שתחום זה מתמקד ביצירת "תועלת חברתית" באמצעות שיפור "הרווחה האישית" של אוכלוסיית היעד ו"הרווחה של החברה שהם מהווים חלק ממנה". מה יכול להיחשב כבלתי מוסרי בניסיונות שמטרתם לשכנע אנשים לפעול נכון ולעשות את מה שטוב? ייתכן שעצם ההנחה ששיווק סמוי, מעצם הגדרתו, הוא טוב – לפחות בעיניהם של העוסקים בשיווק– היא זו שמסייעת להסביר מדוע סוגיית המוסר בשיווק הסמוי לא זכתה לתשומת הלב הראויה.
בעבודה זה נבחן את הפרסום הסמוי בטלוויזיה ובאמצעי התקשורת. נמחיש מהו פרסום סמוי, כיצד החוק מתמודד אתו ומדוע השוק אינו מונע אותו. עיקר העבודה יתמקד בניתוח המוסרי של הפרסום הסמוי, אשר איננו מספק תשובה נחרצת לשאלה האם הפרסום הסמוי הוא מוסרי או לא.
בפן האישי, אני חושב שהפרסום הסמוי מכיל יתרונות רבים למפרסמים ומנגד – מטעה את הציבור. כאשר אנו רואים בטלוויזיה שף מפורסם מתענג על סכין חיתוך של חברה X, אנו עשויים להתייחס אל כך בכובד ראש ואף לרכוש את אותה הסכין של חברה X משום שקיבלנו המלצת מומחה על הסכין הזו. מה רבה תהא אכזבתנו כאשר נגלה כי אותו השף בכבודו ובעצמו משתמש בביתו הפרטי בסכין מסוג Y ומאמין בכנות שהיא טובה יותר.
מעבר לכך, עקב התופעות של פרסום סמוי, קשה לציבור לתת אמון במידע אשר מגיע אליו מתוכניות המשודרות הטלוויזיה. ההרגשה היא שהכול פרסום, הכול שיווק ויש לקחת את הכול בערבון מוגבל. תוצאה זו מביאה לכך שמדיום הטלוויזיה איבד את מקומו כמקור מידע מהימן, לטעמי.
1. מבוא.
הגדרת הפרסום הסמוי
מבנה העבודה
2. רקע כללי
השפעתו של הפרסום הסמוי על הצרכנים
גישתם של הצרכנים לפרסום הסמוי
3. דיון בתחליפי המוסר
החוק כתחליף מוסר
השוק כתחליף מוסר
הסביבה החברתית כתחליף מוסר
4. דיון מוסרי
גישת התועלתנות
הפילוסופיה של קאנט- הדאונטולוגיה
גישת המידות הטובות של אריסטו
הפילוסופיה של ג'ון רולס
הפילוסופיה של רוברט נוזיק
גישת בעלי עניין
4. מסקנות
תחליפי המוסר
עקרונות המוסר
5. סיכום
6. רשימת מקורות
