ניהול בינלאומי הפך לתופעה שכיחה בעקבות התגברות תהליכי הגלובליזציה המקשרים בין אנשים, קהילות וארגונים בינלאומיים. הניהול הבינלאומי מחייב לעיתים קרובות מעבר של מנהלים ממדינה למדינה על-מנת לשפר את העברת המידע בין הארגונים והן לפקח על תהליכי הארגון, ומכאן תהליך זה נחשב למורכב ביותר שכן הוא מצריך חיכוך בין תרבויות ונורמות שונות, הכרה של שפה חדשה, והתמודדות עם מכשולים חברתיים ותרבותיים(Li, 2016) .
הבחירה במנהל המתאים עבור משימות ניהול בינלאומיות הינו תהליך מאתגר שכן הוא מצריך מצד אחד לבחון מנהל מתאים על בסיס מיומנויות מקצועיות ובחינת ההיסטוריה המקצועית שלו. אולם במקביל המנהל הבינלאומי חייב לגלות מוטיבציה להכרה ואימוץ ערכים של התרבות החדשה, לגלות גמישות כלפי מאפייני תרבות זרים, לגלות רגישות תרבותית ולהתמודד בהצלחה עם פערי תרבויות. אחת הערכות היא כי לעיתים ולעיתים מאפיינים כמו חוש הומור, יצירתיות, סבלנות וגמישות הינם חשובים לאין שיעור בתרבות החדשה ביחס למיומנויות ניהוליות, אך לא כל הפירמות השולחות מנהלים בינלאומיים למשימות מעבר לים מתמקדות במאפייני התרבות, כי אם רק במאפיינים מקצועיים, וזה בתורו עלול להביא למתחים בין תרבותיים וכישלון פעילות המנהל הבינלאומי (Resende, & Fernandes, 2016: 134-135).
פרק 1: מבוא
פרק 2: המנהל הבינלאומי
פרק 3: בחירת המנהל הבינלאומי המתאים
פרק 4: השפעת ארץ המוצא של המנהל הבינלאומי על הצלחתו בתפקיד באופן כללי
4.1 פערי תרבות והתמודדות
4.2 פערי מגדר והתמודדות
פרק 5: השפעת ארץ המוצא של המנהלים הבינלאומיים על הצלחות מיזוגים ורכישות
5.1 השפעות ארץ המוצא של המנהלים הבינלאומיים על הצלחת המיזוג והרכישה
5.2 התמודדות עם אתגרי השוני התרבותי
פרק 6: סיכום
ביבליוגרפיה
