התפשטותם של ארגונים בינלאומיים למחוזות יותר ויותר רחוקים גיאוגרפית, הביאה לארגון הבינלאומי אתגרים שהלכו והפכו להיות יותר ויותר מורכבים. שהרי כיצד ניתן להתמודד עם מערכות, תרבויות ארגוניות שונות ולבסוף עם בני אדם, אשר מגיעים מרקעים שונים, צורות חשיבה והשקפות אחרות, ואילו על כולם נדרש להחיל את אותן המטרות ואת אותן ההנחיות למען עבודה אפקטיבית שמביאה את הארגון לרווחים ולפריון (Bird & Mendenhall, 2016). לכן, בעשורים האחרונים, ובעיקר בשנים האחרונות, התפתחויות טכנולוגיות הפכו את היכולת של הארגון להתנהל במהירות יחסית, תוך ביטול סוגיות מורכבות כמו מרחק או מרחב, ואפשרו לארגונים בינלאומיים לעייל את עבודתם ולהפכה ליותר יעילה (Hill & Bartol, 2016).
למעשה, כיום, בארגונים מקומיים ובינלאומיים, השימוש בטכנולוגיות למען תקשורת הפכה לדבר טבעי, תמידי וחלק משגרת היום יום של כל עובד ומנהל. עם זאת, עבור הארגון הבינלאומי, היא למעשה אפשרה את שיתוף הפעולה ויצירתם של קבוצות עבודה המתנהלות באופן שוטף זה מול זה, אך במקום בעבודה בצורה של פנים מול פנים, התקשורת הטכנולוגית תפסה את צורת התקשורת המרכזית, שבה מתקשרים קבוצה של עובדים ממדינות שונות. צורת עבודה זו יצרה אמנם הזדמנויות רבות ואפשרות של ממש לייעול ושיפור מערך העבודה, אך גם אתגרים רבים הנובעים מתוך השוני התרבותי הרב בין הארגונים, השפה, ואפילו הבדלי השעות (Zhu & Lee, 2017).
מתוך כל אלו, בעשורים האחרונים נפלה ההבנה כי כדי לנהל קבוצות מסוג זה, נדרשים מנהיגים בעלי איכויות ואישיות 'גלובליות'.
מבוא
1. פרק שלישי – המנהיג והמנהיג הגלובלי
1.1 בין מנהיגות לניהול – רקע
1.2 מאפייניו של המנהיג הגלובלי
1.3 העצמה ווירטואלית ומנהיגות משותפת
1.4 סיכום
מקורות
