תהליכי הגלובליזציה ההולכים וגדלים תדיר משנים את פני ניהול משאבי האנוש בחברות רב-לאומיות. שליחת עובדים לעבודות מוצבות במדינות זרות הפכה לשיטה המרכזית בה חברות משתמשות על מנת למסד שווקים בינלאומיים חדשים, תוך הרחבה ושליטה של התרבות הארגונית שלהם בשוק הגלובלי. עבור החברה הרב-לאומית, מוצבים המגיעים למדינות זרות מהווים צעד חשוב בדרכם הגלובלית, תוך יצירת קשר ישיר ועיקרי בינה ובין פעילותיה בחברות בת ובשלוחותיה בחו"ל (Okapara & Kabongo, 2011).
השימוש במוצבים מסתמן כמנגנון יעיל לניהול תאגידים רב לאומיים ושליטה בחברות הבת, אך יש לזכור כי שליחתם למדינות זרות כרוך בהשקעת משאבים רבים. ההערכה היא שבשנה הראשונה לעבודת המוצבות, העלויות הנובעות משימוש במוצבים בתאגידים רב לאומיים יקר פי שלושה מאשר עלויות השימוש בעובדים מקומיים. לא כל שכן, כישלון מוצבים במשימתם משויך גם לעלויות עקיפות, מעבר לעלויות הישירות הגבוהות. עלויות עקיפות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי באיבוד תחושת הביטחון העצמי, הערכה העצמית וירידה במוטיבציה מצד העובד. כישלון המוצב יבוא לידי ביטוי לרוב בחזרה מוקדמת טרם סיום משימתו לארץ המוצא, תוך השקעת עלויות גבוהות, הן כלכליות והן חברתיות עבור העובד והארגון אליו הוא משתייך. כישלון מוצבים במשימתם עלול להוביל לפגיעה משמעותית בביצוע השלוחות וחברות הבת, ואף לאובדן הזדמנויות הכניסה והתרחבות הארגון בפעילות השווקים הכלכליים במדינות היעד (Pokharel, 2016).
הדרכה בין תרבותית הינה אחד התחומים הנחקרים ביותר בחקר מוצבים בעקבות ההשלכות הניהוליות הקיימות בנקיטה בהדרכה מסוג זה.
מבוא
1. מוצבים
1.1 הגדרה של מוצב
1.2 הדרכה והכנה למוצב
1.3 גורמי הצלחה של מוצבים
2. מגדר
2.1 רקע תיאורטי
2.2 השפעת מגדר על הצלחת מוצבים
3. שונות תרבותית
3.1 מהי שונות תרבותית?
3.2 אינטליגנציה תרבותית
3.3 השפעת שונות תרבותית על הצלחת מוצבים
4. דיון
4.1 השפעת מגדר על הצלחת מוצבים
4.2 השפעת שונות תרבותית על הצלחת המוצב
5. סיכום
5.1 תרומת המחקר
5.2 מגבלות העבודה
5.3 המלצות למחקרי המשך
6. מקורות
