הליך או מנגנון הבוררות, בשונה מדיון בבית המשפט הוא הליך הפועל מחוץ למערכת המשפטית אשר בו שני צדדים לסכסוך מקבלים עליהם את הכרעתו של צד שלישי בסכסוך, הבורר. בוררות חובה החלה להופיע בשני העשורים האחרונים והופעתה שינתה באופן דרמטי את המערכת המשפטית. (Sternlight, 2005, 1631). עד לאחרונה, בוררות חובה נתפסה כמשהו שבו אדם צריך בעצמו לעשות רפורמה של נזיקין. ארגונים היו יכולים להפחית את החוב שלהם בסכסוכים מול הצרכנים, על ידי הוספת סעיף בחוזה הדורש בוררות. מודל בוררות החובה הוא מודל המיושם ביחסי העבודה וכן בפתרון עימותים שונים במדינות רבות כמו למשל אוסטרליה (Schwartz, 2009, 1247).
בהקשר של דיני העבודה מדובר למעשה בהליך שבו במקום שסכסוך העבודה יתגלגל לפתחו של בית המשפט, תוך כדי שביתות והכרזות על סכסוכי עבודה, הצדדים מחליטים ליישב את חילוקי הדעות ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט, באמצעות בורר. ברגע שהבוררות תהפוך להליך שהוא חובה אז למעשה יפסקו כל השביתות במשק והסכסוכים יגיעו לידי פתרון באופן יחסית מהיר. המחלוקות שעולות סביב הליך בוררות החובה, מתחילות כבר בשם, במילה "חובה" ואילו על פי מחקרים שעסקו בתחום, בוררות צריכה להיות דבר שהצדדים במחלוקת מחליטים עליו והוא אינו הליך חובה. מי שמדבר בעד ההליך, יטען כי ההליך הוא כלל אינו חובה ולצדדים תמיד קיימת היכולת לסרב לו. יחד עם זאת, נראה כי במציאות, ישנו צד שהוא חלש יותר ולעיתים הוא צריך לקבל את הבוררות גם אם הוא אינו מסכים לכך. כיום ישנן חברות שכבר מראש מכניסות את האופציה של בוררות במקרים שבהם עולות מחלוקות בינם לבין העובדים או אפילו הלקוחות, כאשר לאחרונים אין באמת יכולת להימנע מהבוררות הזו (Sternlight, 2005, p.1632).
מבוא
פרק 2: סקירה ספרותית - בוררות
2.1 בוררות כללי
2.2 בוררות חובה
2.3 בוררות חובה בעולם והמקרה האוסטרלי
2.4 יתרונות וחסרונות בבוררות חובה
פרק 3: סקירה ספרותית – יחסי העבודה בישראל
פרק 4 פער דיון וניתוח שאלת המחקר
פרק 5: סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
