איזון בין עבודה וחיים פרטיים (WLB- Work Life Ballance) הוא אחד הנושאים המרכזיים אשר הספרות המחקרית העוסקת בשוק העבודה, משאבי אנוש וסוציולוגיה של ארגונים עוסקת בהם. החשיבות היא אינה רק אקדמית מחקרית, פרנקל (2011) מציגה במסמך שנכתב עבור משרד התמ"ת את המורכבות והחשיבות של איזון זה. היא מראה כיצד האופן בו התעצב שוק העבודה של ימינו מגביר את הקונפליקט של עובדים לגבי ניהול הזמן המוגבל שלהם בין מקום העבודה לחיים הפרטיים באופן שמייצר אצל העובדים והעובדות קשיים ואף נזקים נפשיים ובריאותיים של ממש. מעבר לכך, פרנקל מראה את המשמעויות החברתיות והחינוכיות על הילדים של אותם עובדים, המשמעויות הכלכליות ברמה הדמוגרפית והלאומית, כמו כן גם ברמת הארגון מבחינת תפוקה ויעילות של העובדים והעבודה. בעוד סוגיה זו מקבלת בשנים האחרונות תשומת לב ציבורית ומחקרית רבה, בעיקר בהתייחס למאפיינים התעסוקתיים של בני דור ה-Y וההשלכות שלהם על שוק העבודה (Pãžnzaru et al, 2016), הדיון בתופעה הוא עדיין "קונפליקט של נשים" (שטייר, 2005:143) והוא נוגע בעיקר לנשים עובדות, המשמעות שלו עבור אותן נשים ותרומתו להנצחת (או העלמת) אי שוויון המגדרי בשוק העבודה.
בכל הנוגע לישראל, בעוד חלקן של הנשים בכח העבודה נמצא בעלייה מתמדת, ובפרט כמנהלות, ולמרות שינוי לא מבוטל בתפיסות המגדריות המסורתיות, עדיין באופן בולט אלו הנשים שמצופה מהן לקחת עליהן את תפקידי הטיפול בבית, במשפחה ובילדים (שטייר, 2005;Kark and Waismel-Manor, 2012).
תקציר
תוכן עניינים
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 איזון חיים פרטיים- עבודה: רקע והגדרה
1.2 איזון חיים פרטיים- עבודה עבור נשים בשוק העבודה הישראלי
1.3 איזון חיים פרטיים- עבודה בהייטק הישראלי
2. מתודולוגיה
2.1 שיטת המחקר
2.2 שדה המחקר
2.3 אוכלוסיית המחקר
2.4 הליך הראיונות ואיסוף הנתונים
2.5 שיטת הניתוח
3. ממצאים
3.1 המשגת קונפליקט החיים אישיים -עבודה
3.2 הבדלים בין גברים ונשים ומגדור עולם העבודה
3.3 ההסדרים שמקום העבודה מציע ותרומתם לאיזון של העובדים
3.4 תבונות נוספות שעלו מהמחקר
4. דיון
5. סיכום
6. מקורות
נספחים
