התקפת הסייבר על אוקראינה הייתה חלק מהתקפה כוללת מספר ארצות ברחבי אירופה, אם כי אוקראינה הייתה המדינה המותקפת ביותר באותה התקפה. ההתקפה כוונה כלפי בנקים, משרדי ממשלה, עיתונים וחברות אלקקטרוניקה. מבחינתו של המנהיג התקפה כזו יכולה לשתק לחלוטין את המשק של אוקראינה ולגרום לאיבוד היכולת להגן על המדינה.
ההתקפה בוצעה על ידי חבילת תוכנה בשם MeDoc אשר נמצאת בשימוש של כמעט חצי מיליון לקוחות במדינה אשר נמצאים בחברות מקומיות שונות. זמן לא רב לפני ההתקפה התוכנה הזו הותקנה בלמעלה ממיליון מחשבים ברחבי המדינה, כך שמידת החשיפה של תשתיות המדינה לאיום הייתה רבה במיוחד. התוכנה יודעת לעדכן את עצמה מידי פעם. בזמן ההתקפה הוחלף העדכון על ידי ההאקרים בוירוס תולעת שנועד לא לבקש כפור תמורת שחרור המחשב אלא להגדיל את הנזק עד כמה שאפשר.
ההתקפה השפיעה על גורמים רבים מאוד בתשתיות של המדינה כמו Boryspil International Airport,, Ukrtelecom, , Ukrposhta State Savings Bank of Ukraineו Ukrainian Railways. כמו כן היא השביתה את מערכת הניטור של תחנת הכוח הגרעינית של צ'רנוביל. הנזק המצטבר לאוקראינה היה עצום ונחשב כאחד הווירוסים הקטלניים ביותר בהיסטוריה של לוחמת הסייבר. הפגיעה לא נעצרה רק שם וחברות וארגונים רבים סבלו כלכלית בצורה משמעותית מן הפגיעה הזו(Baezner &, Robin, 2018).
מבחינת השחקנים המעורבים ארצות הברית ובריטניה הדיעו כי הווירוס אשר נועד בשם NotPetya, היה למעשה וירוס אשר נוצר על ידי הרוסים ונשלח לאוקראינה מטעמם, כחלק מן העימות המתמשך בין אוקראינה ורוסיה.
