שאלה ראשונה
עד למאה ה20 הארגונים היו גורם שבקושי השפיע על הכלכלה ועל המצב החברתי בעולם המערבי. במאה ה20 הם החלו להופיע יותר ויותר ודרך הופעתן החלו להשפיע גם על החברה ועל המוסר האנושי. הסיבה להיווצרות של אותם הארגונים היא השינויים בדפוסי הייצור של החברה האנושית שלאחר המהפכה התעשייתית(Barley& Kunda, 1992). תהליכי הייצור הפכו להיות מורכבים יותר ומשום כך דרשו יותר ידיים עובדות וניהול וארגון יעיל יותר של דרכי הייצור. הארגונים נתנו את המענה לדרישות אלו, ומשום הצמיחה של התעשייה המערבית בשל אותה המהפכה, צמחו גם הארגונים( באופן גדול יותר החל מהמאה ה20). הצמיחה של הארגונים שינתה גם את ההשפעה שלהם על החברה, ובני אדם החלו להגדיר את עצמם גם לפי השייכות הארגונית שלהם שהפכה למקור זהות ושייכות חשוב לבני האדם. כלומר, הארגונים הפכו להיות לא רק ספקי שירותים אלא ככאלה אשר מהווים לאדם מקור השתייכות וזהות חברתית(Hounshell, 1985).
מבחינה כללית האופי של הארגונים הוא לא דמוקרטי כאשר שיקולים של כדאיות כלכליות אשר נבנית לפי מודלים מתמטיים הם אלו אשר קובעים את דפוסי הפעולה של הארגון(Barley& Kunda, 1992).
שאלה שנייה
מבחינות שונות ניתן לראות בשינויים אשר מוצגים בכתבה מעין מהפכה תעשייתית נוספת. המגמה של הגדלת משקלה של הטכנולוגיה בחברה האנושית משנה את דפוסי הייצור והצריכה של בני האדם וגורמת למקומות העבודה להשתנות. מקומות עבודה אשר לא היו קיימים לפני כעשור הפכו להיות מקומות עבודה בולטים ונדרשים היום, כמו קידום רשתות חברתיות ופיתוח אפליקציות למשל. מאחר והאינטרסים של החברות הכלכליות השונות לא מתחשבות בהיבטים חברתיים, או בלשון הכתבה- לא עוסקת בחוכמה חברתית, מגמה זו של הגדלת הטכנולוגיה על חשבון עבודות רבות של אנשים לא תיעצר אלא דווקא תימשך. כל עוד אותם הארגונים משפיעים על קבלת ההחלטות של המדינה ולא ההפך, לא יהיה שום גורם אשר יוכל לעצור את המגמה הזו.
שאלה שנייה
מבחינות שונות ניתן לראות בשינויים אשר מוצגים בכתבה מעין מהפכה תעשייתית נוספת. המגמה של הגדלת משקלה של הטכנולוגיה בחברה האנושית משנה את דפוסי הייצור והצריכה של בני האדם וגורמת למקומות העבודה להשתנות. מקומות עבודה אשר לא היו קיימים לפני כעשור הפכו להיות מקומות עבודה בולטים ונדרשים היום, כמו קידום רשתות חברתיות ופיתוח אפליקציות למשל. מאחר והאינטרסים של החברות הכלכליות השונות לא מתחשבות בהיבטים חברתיים, או בלשון הכתבה- לא עוסקת בחוכמה חברתית, מגמה זו של הגדלת הטכנולוגיה על חשבון עבודות רבות של אנשים לא תיעצר אלא דווקא תימשך. כל עוד אותם הארגונים משפיעים על קבלת ההחלטות של המדינה ולא ההפך, לא יהיה שום גורם אשר יוכל לעצור את המגמה הזו.
ורדי טוען כי כאשר החלה המהפכה התעשייתית היא דווקא פגעה במעמד העובדים באופן ראשוני ובמשך חמישים השנים הראשונות הכנסות העובדים ירדו. אם אנו מאמינים כי אנו עומדים לפני מהפכה תעשייתית נוספת נוכל לומר כי אם לא נדע להכין את עצמנו מבחינה חברתית לשינויים הכלכליים אשר נובעים בשל המגמה הטכנולוגית החדשה, לפחות בתחילה תהיה תקופה קשה עבור העובדים ומיליונים של בני האדם יפגעו. חברות ייעוץ מניחות כי כחמישים אחוז מן המשרות הקיימות היום יבוצעו על ידי מכונות עד שנת 2025.
