יש לקרוא את הכתבה של גרימלנד (2009) על תעשיית ההייטק: http://www.haaretz.co.il/misc/1.1295942
עליכם לנתח את הקפיצה המטאורית והנפילה שבאה לאחר מכן של תעשיית ההיי-טק. יש לבסס את הניתוח על שלושת התקופות: התקופה התעשייתית, התקופה המודרנית והתקופה הפוסט-מודרנית. יש לשלב בניתוח את החומר אשר נלמד בכיתה וכן 3 מאמרים (מינימום) רלוונטיים מהסילבוס.
יש לתת דגש בניתוח על השינויים שהביאה איתה כל תקופה במישור הארגוני וכיצד זה הוביל ליצירת תרבות של ארגונית מורכבים כדוגמת ארגונים שונים בעולם ההיי-טק.
עד שנות ה-2000 שלטה בתעשיית ההיי טק, הישראלית המקומית, בועת הדוט.קום. תעשיית ההייטק הצטיירה כעסק רווחי מבחינת הון והשקעות ומשקיעים בעלי הון חיפשו אחר היזמים שההמצאות שלהם יניבו להם כמה שיותר רווחים. למעשה אנשים הקימו חברות וארגונים שהביאו את בעלי ההון להשקיע בהן, בשל הפוטנציאל הגלום בהן. מרבית ההשקעה התבססה בעיקר על הצפיות באתרים ועל הפרסום המקוון, ופוטנציאל ההצלחה של חברות אלו נמדד על פי זה. עולם הבועה הזו התפוצצה בסופו של דבר ויחד עם זאת תעשיית ההייטק נשארה מבוקשת. ניתן לנתח את תקופת ההצלחה והעלייה המטאורית עד התפוצצות הבועה והנפילה שלאחר מכן ויחד עם זאת את הקימה מחדש, על ידי בחינה של שלושת התקופות, המהפכה התעשייתית, העידן המודרני וכן העידן הפוסט מודרני.
המהפכה התעשייתית התבטאה בעיקר בייצור המוני. צורת העבודה שהייתה נהוגה לפניה, הייתה כזו שבה אדם היה עובד מביתו. המהפכה שינתה את המצב הזה והביאה את האדם לעבוד במפעל, כחלק מארגון. מעבר לכך האדם העובד בתוך הארגון לא היה בעל מלאכה עם כישרון מסוים אלא, חלק מפס ייצור של עובדים כמוהו כאשר הוא עצמו עבד בתוך פס ייצור. צורת העבודה החדשה ייצרה גם מעמד חברתי חדש.
