שכר המנהלים במשק בישראל בפרט ובמשק העולמי בכלל הוא שערורייתי. מנהלים עשויים להרוויח עד פי 100 מעובד רגיל. מנכ"ל אל-על, לדוגמא, מרוויח קרוב למיליון ₪ לחודש ואילו העובדים הזוטרים מקבלים שכר מינימום.
שאלת הגמול של המנהלים ובעיקר הגמול שלהם מול הצלחת החברה, עולה בכל פעם כאשר מתפרסמות רמות השכר של המנהלים. הדבר קורה לרוב בחודש אפריל של כל שנה, לאחר שהחברות מפרסמות את הדוחות הכספיים שלהם ואת עלויות השכר של המנהלים. מה קובע את שכר המנהלים הבכירים, האם כוחות היצע וביקוש בלבד, או שמא גם שיקולים אקסוגניים לשוק?
מנהלים משתכרים עשרות ומאות אלפי שקלים לחודש ועלויות השכר שלהם גבוהות הרבה יותר היות ורובם מקבלים מניות מהחברה. לעיתים, מנהלים מסוימים, דווקא כן נוטים לקבל את רעיון המתאם שבין הצלחה לגובה משכורתם, עובדה זו משפיעה לעתים על המדיניות הניהולית של אותו מנהל, בכך שהוא עשוי לבחור לוותר על הרווחים לטווח הקצר, אקט שאמור לשפר את תדמיתו ובכך הוא יוכל להשיג חוסן לטווח ארוך לחברה ולבעלי המניות שלה. לעומת זאת, יש כאלו הפועלים לדחיית התוצאות הגרועות עד לעזיבתם, לרעת החברה.
שוק העבודה של המנהלים מפעיל לחצים ישירים רבים על החברה למיין ולתגמל מנהלים על פי ביצועיהם, המחשה לכך ניתן לראות בהתנהגות החברה, שתמיד נמצאת במצב של חיפוש ואיתור מועמדים איכותיים לתפקידי הניהול הבכירים. מטבע הדברים, מועמדים חדשים לתפקיד יביעו עניין במבנה המנגנון שבאמצעותו יתוגמלו, ויוערכו הישגיהם, בגדול אפשר לקרא לזה תגובתיות. הם מחפשים מידע על תגובתיות המערכת לתגמול הישגים.
מבוא
סקירה ספרותית
שיטות התגמול של המנכ"לים
המחקר
שיטת המחקר
מבנה הנתונים
הצגת הממצאים
סיכום הממצאים
סיכום, דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
