מטרתה של עבודה זאת היא להתמודד עם הדילמה המוסרית העולה בסוגיית פרסום מזון מהיר ו'מזון זבל'. אני מעוניין לבחון לעומק את הסוגיה של פרסום מזון מהיר ו'מזון זבל' מנקודת המבט של מוסר ועסקים- האם ישנן פרקטיות מוסריות לפרסום מזון המזיק לבריאות?
בני אדם בחברה המודרנית, ובמיוחד ילדים, חשופים כל הזמן לפרסום של מוצרי מזון ומקומות לממכר של מזון לא בריא. מדובר במזון שמזיק לבריאות וגורם להשמנת-יתר, למרות שהפרסום הרב באמצעים שונים ורבים אינו מציג אותו ככזה. למעשה, לעתים הפרסום מציג את המזון המזיק ככזה שתורם לאורח חיים אנרגטי, חיובי וחיוני.
שאלת המחקר של העבודה היא: מהו האיזון הראוי בין מוסר לעסקים בסוגיית הפרסום של מזון מהיר ו'מזון זבל'?
הבעיה חמורה יותר כשרבים מאמצעי השיווק של 'מזון זבל' מכוונים במיוחד ללכוד את תשומת ליבם ולעורר את החשק של ילדים. מחקרים שונים מצביעים על הקשר בין מזון מהיר ואמצעי השיווק שלו לבין עידוד השמנת יתר בקרב ילדים – מה שיגרום להם לבעיות תפקודיות ובריאותיות למשך חייהם.
מצד אחד, פרסום מזון מזיק גורם לבעיות בריאותיות ולעתים קרובות הצרכנים אינם מודעים לכך, במיוחד ילדים. מצד שני, קיים חופש העיסוק והמסחר, וזכותם של אנשים לצרוך מזון זבל אם הם מודעים להשפעות שלו. שני הצדדים של המשוואה יוצרים דילמה שמצריכה לבחון מהו האיזון הראוי בין החופש לצרוך ולפרסם מוצרים (גם אם יש להם השפעות שליליות) לבין הדאגה לבריאות הציבור בכלל ובריאותם של ילדים בפרט.
מבוא
1. פרסום מזון מזיק והשלכותיו: רקע כללי והדילמה המוסרית
השמנת יתר בקרב ילדים ונוער
פרסום של מזון מהיר, מוצרי מזון ומשקאות
פרסום מוצרי מזון לילדים ונוער
האפקטיביות של הפרסום
הדילמה המוסרית
השוק החופשי כניסיון לפתור את הבעיה המוסרית
החוק כניסיון לפתור את הדילמה המוסרית
הסביבה החברתית כניסיון לפתור את הדילמה המוסרית
2. ניתוח מוסרי
גישת התועלתנות
גישת הדאונטולוגיה של קאנט
גישת "הצדק כהוגנות" של ג'ון רולס
3. פתרון יישומי: מודל בעלי העניין
4. סיכום ומסקנות
רשימת מקורות
