E. Tory Higgins
Columbia University, December 1997,American Psychologist Vol. 52, No. 12, 1280-1300
השאלה המחקרית מתייחסת לעיקרון העונג (העיקרון ההדוניסטי)- השאיפה להשיג עונג ולהימנע מכאב, כשהחוקרת מבקשת לבחון האם ישנה השפעה של הדרכים השונות שבהן עקרון העונג פועל, אשר אינה מוסברת על ידי העיקרון עצמו.
מטרתה של החוקרת היא לא להוכיח כי עקרון העונג הוא שגוי, אלא להראות שבזמן שפסיכולוגיה, ועוד פרופסיות רבות שעוסקות בחקר בעלי חיים, עבודה סוציאלית וכיו"ב, הסתמכה על העיקרון הזה באופן בלעדי בכדי להבין ולהסביר מה מניע אותנו, סביר שיהיו עקרונות נוספים שמשפיעים על המוטיבציה ואינם בהכרח מוסברים דווקא דרך עיקרון העונג.
המוטיבציה, המוצדקת אם יותר לציין, של החוקרת להרחיב את זווית הראייה שלנו את הדברים שמשפיעים על המוטיבציה מעבר, או שלא באמצעות עקרון העונג, כמו למשל מיקוד מטרות הוויסות (regulatory focus) אשר מבחין בין ויסוות עצמי עם מיקוד בקידום (הישגים ושאיפות) בין ויסות עצמי עם מיקוד במניעה (ביטחון ומחויבות). כן היא מציגה שני עקרונות נוספים regulatory anticipation ו- regulatory reference המדגישים את הדרכים השונות שבהן אנשים ניגשים לעונג ונמנעים מכאב.
עיקרון העונג מציג את הקרבה שלנו לעונג וההימנעות מכאב, אבל הוא אינו מסביר כיצד אנחנו עושים זאת. כיצד אנשים נמשכים לעונג ונמנעים מכאב, באילו אסטרטגיות הם משתמשים, לאלו השלכות מהותיות על המוטיבציה.
