מבוא – לצורך המטלה נבחרו שתי חברות מענף הקמעונאות המזון. חברת רמי לוי שיווק השקמה (2006) וחברת מרב מזון בע"מ המוכרת כרשת אושר עד.
שאלה 1 - מיקום החברות במודל האסטרטגיות הגנריות של פורטר, פרופיל צרכני ובסיס הפילוח.
על פיShah,Zeis, Ahmadian, Regassa (2000)חברה יכולה ליצור יתרון תחרותי כאשר היא יכולה ליצור ערך ללקוחות. על פי Ormanidhi, Stringa (2008) מודל האסטרטגיות הגנריות של מיקל פורטר מתחלק לשני חלקים יתרון אסטרטגי ומיקוד אסטרטגי כאשר היתרון האסטרטגי מתחלק אף הוא לשני חלקים בידול או הובלה בעלויות נמוכות. שילוב שני המדדים יוצרים את מודל האסטרטגיות הגנריות שלפורטר שמרכיבם: בידול, מיקוד ומובילות בעלויות. כמו כן, האסטרטגיה של מיקוד מורכבת משלושה אלמנטים: עלות ממוקדת, בידול ממוקד ועלות – בידול ממוקד. לפי פורטר על פירמה צריכה לאמץ אחת מחמשת האסטרטגיות שהוזכרו לעיל לצורך הגדרת מיקומה בענף.
מיצוב
חברת רמי לוי – מיצובה של החברה במודל האסטרטגיות הגנריות של מיקל פורטר הינה הובלה בעלויות. כלומר רמי לוי מוגדרת כחברת דיסקאונט שהתחזקה במיוחד בתקופת המחאה החברתית ונתנה מענה לצורך של הצרכן להוזלת סל המזון למשפחה בישראל. מיצובה של רמי לוי בהתאם גם לאתר האינטרנט שלה היא להתמקד בעלות זולה לשוק רחב בפשטות והוגנות ככל הניתן על מנת לענות על הצורך של הצרכן. על פי אתר דה מרקר, ביטוי למיצוב זה קיבל באמצעות המושג "עוף בשקל".
חברת אושר עד – מיצובה של החברה במודל האסטרטגיות הגנריות של מיקל פורטר הינה מיקוד בעלות ובידול ממוקד. על פי אתר דה מרקר, רשת אושר עד מבדלת את עצמה כרשת הפונה לציבור הדתי חרדי ומציעה מבחר מוצרים בעלי כשרות מהודרת הנותנים מענה כולל לציבור שומר מסורת תוך התמקדות בעלויות זולות המאפיינות ציבור שלרוב הינם בעלי משפחות גדולות עם תודעה לחסכון.
