הקשר בין שכר מנכ"לי הארגון לביצועי החברה היה נושא למחלוקת ניכרת במישור האקדמי והציבורי, לאור תופעות של ניפוח שכר המנכ"לים במגוון חברות ציבוריות, אשר נדרשות לחשוף את פרטי התנהלותן הכלכלית – לרבות שכר המנכ"ל (Sun, Wei & Huang, 2013). קביעת שכר המנכ"ל הינה חלק משיטות ניהול משאבי אנוש בארגון המשמשות בכדי להשפיע על תוצאות של יחידים, צוותים וחברות. למעשה, שיטות עיצוב תגמול משפיעות באופן משמעותי על תוצאות שונות באמצעות עיצוב אסטרטגי והטמעה של מערכות שכר שמתאימות תגמולים עם התוצאות הרצויות (Li, Daspit & Marler, 2021; Dale‐Olsen, 2012). מכיוון שצוותי ההנהלה הבכירה, ובראשה המנכ"ל, עוסקים בקבלת החלטות המשפיעה על ביצועי החברה, חשוב להבין את ההשפעות של מבנה התגמול של המנהלים הכלליים ועל כן מדובר בסוגיה ארגונית בעלת עניין רב לציבור (Li, et al., 2021).
אי לכך, במהלך שני העשורים האחרונים, חוקרים רבים ניתחו בהרחבה את הקשר בין תגמול מנכ"לים לבין ביצועי החברה שבראשה הם עומדים. ביצועי הפירמה נמדדים בדרך כלל על ידי יחסים חשבונאיים או פיננסיים כגון תשואה על הון עצמי, תשואה על נכסים, תשואות בבורסה, q של טובין וכו' (Sun, et al., 2013). הקשר האפשרי בין תגמול מנכ"לים לביצועי הפירמה הפך לתחום ניתוח קריטי, ומביא לדיון אקדמי קפדני על היעילות וההגינות של מבני תגמול מנכ"לים ותוצאותיהם (Pissaris, Heavey & Golden, 2017).
סקירת ספרות
1. הקדמה
2. שכר מנכ"לים
3. ביצועי החברה
4. הקשר בין שכר המנכ"לים לביצועי החברה
ביבליוגרפיה
