שכר הבכירים הינו רכיב מפתח בהוצאת החברה. הן מבחינת אחוז מההכנסות והן מבחינת גודלו המוחלט וכמובן השפעתו על המוטיבציה של הבכירים עצמם מצד אחד, מול תחושת קנאה ומרירות שסביר מאד שתהיה רווחת בקרב הדרג הזוטר, במקרה שבו שכר הבכירים ידוע (חברה ציבורית למשל).
נושא שכר הבכירים נבחן על פי ספרות מקצועית, רגולציה קיימת, סקירת שיטות התגמול הנהוגות בארץ ובעולם למנהלים הבכירים וניתוח של השערת המחקר מבחינה אמפירית על ידי שיטת הרגרסיה הקלאסית .
ראשית, קשר בין השכר לביצועים. גזית (2010) טוען כי עקרונית המצב הרצוי והאופטימאלי הוא ששכר מנהלי חברות יהיה קשור לתוצאות החברה אותה הם מנהלים. שכר שתלוי בביצועי המנהלים והבכירים, מבטיח לבעלי החברה שהם פועלים על מנת למקסם את הרווחים של החברה עבורם. אמנם בעלי המניות, במיוחד אלה שאינם בעלי השליטה, אינם עוקבים אחר כל החלטה של הבכירים. אפילו הדירקטוריון, המייצג את בעלי המניות, לא נמצא במעקב מתמיד אחר כל הנעשה בחברה. לכן בעלי המניות מסתמכים על מכשיר בקרה באמצעות מתן תמריצים למנהלים, במטרה שאלה יגרמו להם לפעול למקסום הרווח והעניין של בעלי המניות . שכר מנהלים שלא תלוי בביצועיהם, עלול לגרום לבעיה כלכלית מעבר למראית העין על פערי השכר בין עובדים זוטרים למנהלים.
שנית, כיצד נקבעת מדיניות תגמול בכירים. בשאלה זו דן בין השאר ארליך (2006) שטען כי תגמולי המנהלים נקבעים על ידי הנהלת החברה על פי המלצת ועדת שכר של החברה.
מבוא
2.0 סקירת ספרות
2.1 האם קיים מתאם בין גובה שכר בכירים לביצועי החברה?
2.2 רגולציה, כללים ומדדים לשכר בכירים
2.3 גורמים הקשורים להשפעה והתפתחות שכר בכירים בחברות ציבוריות
2.4 נתונים על תגמול בכירים בארץ ותהליכי התפתחות הנושא
2.5 מחקרים על תגמול בכירים בחו"ל
3.0 מחקר
3.1 מתודולוגיה ושיטות מחקר
3.2 הגדרת המשתנים ושאלת המחקר
3.3 אוכלוסיית המדגם ומקור הנתונים
3.4 ממצאים
3.5 ניתוח סטטיסטי ודיון
4.0 מסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים
