שינויים בעשורים האחרונים בשוק העבודה הכוללים ירידה בשכר העובדים ונטל כלכלי גובר על המשפחתי, כמו גם שינויים עדכניים במודל המשפחתי ככניסת נשים לשוק העבודה ביתר שאת, הופכים את הקשר בין עבודה ומשפחה, שני תחומי המפתח של החיים, לסוגייה בעלת משמעות ציבורית גוברת, בייחוד בהקשר של קונפליקט עבודה-משפחה. קונפליקט זה מופיע כאשר אחד מהתחומים הללו דורש יותר מדי זמן, או כשתחום אחד הופך את מילוי הדרישות של התחום האחר לקשה ביותר (Ollo-López & Goñi-Legaz, 2017). קונפליקט עבודה-משפחה הוא צורה של קונפליקט בין-תפקידי (כלומר התנגשות בין תפקידים), שבו לחצי התפקידים מתחום העבודה והמשפחה אינם תואמים זה את זה במובן מסוים. קונפליקט עבודה-משפחה מומשג משתי נקודות מבט: עבודה-משפחה, שבה דרישות בתחום העבודה משפיעות על הביצועים בתחום המשפחתי, ומשפחה-עבודה, שבה קשיים משפחתיים משפיעים על הביצועים בתחום העבודה (Mansour & Tremblay, 2018).
אם כן, הקונפליקט בין תפקידים בעבודה לתפקידים שאינם בעבודה מופיע כאשר התפקידים אינם מאוזנים בעבודה ובחיים (Ollo-López & Goñi-Legaz, 2017). מקובל לומר כי יש שלוש התבטאויות של הקונפליקט, כלומר, קונפליקטים מבוססי זמן, מתח והתנהגות. קונפליקט מבוסס זמן מתרחש כאשר הזמן המוקדש לתפקיד אחד מקשה על מילוי דרישות של תפקיד אחר; קונפליקט מבוסס זמן נצפה כאשר המתח מתפקיד אחד מקשה על מילוי דרישות של תפקיד אחר; לבסוף, קונפליקט מבוסס התנהגות מתרחש כאשר התנהגויות ספציפיות הנדרשות בתפקיד אחד מקשות על מילוי דרישות של תפקיד אחר (Mansour & Tremblay, 2018).
