חוסן אישי
חוסן אישי הינו מונח מתחום הפסיכולוגיה החיובית, ומדבר על היכולת של הפרט להתמודד עם אירועי לחץ ומשבר (למשל: גרושים, מצב ביטחוני, תאונה, מחלה קשה וכו') בצורה מיטבית, להסתגל למציאות החדשה ולעיתים אף לצמוח מתוך המשבר. כלומר לצאת מהמשבר חזק יותר לעומת איך שנכנס אליו.
לדוגמה: ילדים שגדלים בעוטף עזה, ככל שילדים יפתחו חוסן אישי כך יתמודדו בעת משבר ביטחון והזעקות טוב יותר. למשל הם יצליחו לתפקד בזמן משבר ביטחוני (למשל: ירוצו למקלט כאשר תשמע האזעקה, יעזרו לקחת את הכלב או האח הקטן למקלט, יכירו תודה בקיים, יסמכו על ההורים ועל הצבא שהם שומרים עליהם, יכירו בכך שזהו מצב זמני שכעת הוא מפחיד אבל תוך זמן מה יעבור).
להד (1999)3, טען כי טראומה, לחץ ודחק נפשי הינם במהותם מצבים בהם הפרט עומד חסר-אונים מול איום חיצוני או פנימי. כאשר מצב זה חריף, מתמשך ועוצמתי והפרט מרגיש כי אין לו את הכלים להתמודד, הוא עלול להגביר את רמות הלחץ, הדחק והסבל. כתוצאה אירוע זה עשוי לערער את האמון, הביטחון והיציבות. להד הציע מודל התמודדות באירועי משבר, מודל החוסן הרב ממדי אשר מציע שבעה מרכיבים להתמודדות יעילה עם חשיפה לאירועים טראומטיים או משבר – מודל גשר מאח"ד.
