תלונות רבות של אזרחים מופנות כלפי הביטוח לאומי בטענה כי הוא מקשה על האזרחים למצות את זכויותיהם מסיבות שונות, כמו היעדר יוזמה של הביטוח לאומי להודיע לזכאים על זכותם לשירותים שונים מהביטוח לאומי; ביצוע הליכי מיצוי זכאות מורכבים, בלתי נהירים ולא אחידים; איכות שירות נמוכה, וריבוי בירוקרטיה (מבקר המדינה, 2015, עמ' 25-28). ביטוח לאומי עצמו מודה כי שליש מהבקשות לקצבאות נכות, נפגעי עבודה והבטחת הכנסה אינן מאושרות ואינן מוצדקות מבחינתו (רוזנברג, 2017, ע' 10). כתוצאה מכך לאורך שנים זוהו מגמות בחברה הישראלית לפיהן רמת אמון הציבור במוסדות הסוציאליים בישראל היו נמוכים וכן זוהה כרסום באמון הציבור בתפיסה לפיה המדינה יכולה ורוצה לעמוד בהתחייבותה הסוציאלית לאזרחיה כדוגמת תמיכה בקשישים, נפגעי תאונות עבודה, ניצולי שואה, נכים, משפחות קשות יום ועוד (הרמן, 2002, ע' 131). ביטוח לאומי כמוסד שאמון על יישום מדיניות הביטחון הסוציאלי בישראל, התאפיין בשנים האחרונות באמון ציבור נמוך ובריבוי תלונות נגדו, ובשנת 2014 המוסד לביטוח לאומי הוגדר כמוסד הפחות אמין בישראל עם אלפי תלונות בכל שנה על אופן פעילות המוסד (נציבות תלונות הציבור, 2014).
הקשיים במיצוי הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי הובילו לבעיות נוספות כדוגמת כניסתן של חברות מסחריות (שבעבר לא היו קיימים ולא היה בהן צורך) שהתמחו במיצוי הזכויות הסוציאליות מול הביטוח הלאומי. חברות כמו "לבנת פורן" ו"זכותי" על פניו עוזרים לאזרחים לממש את זכויותיהם מול הביטוח הלאומי, אך הדבר כרוך בגביית תשלומים גדולים מצד החברות הפרטיות שנגבים דווקא מהאוכלוסיות החלשות ביותר הזקוקות לביטוח הלאומי (פרוטוקול 210, 2014, ע' 3).
מבוא
מדיניות רווחה בישראל
הביטוח הלאומי – רקע מקדים
מיצוי ואי-מיצוי זכויות
מקרי הבוחן
מעורבותן של חברות פרטיות העוזרות במימוש זכויות הרווחה
מעורבות גוברת של בית המשפט ככלי העוזר לאזרח לממש את זכויות הרווחה בישראל
אמון ציבור נמוך במוסדות הרווחה בישראל
ניסיונות המדינה לשפר את יכולת מיצוי זכויות הרווחה של האזרח מול ביטוח לאומי
סיכום
ביבליוגרפיה
