לקבוצה של דוחות כספיים יש מספר מטרות, כגון מתן מידע כלכלי שניתן להשוואה, מידע שניתן לאמת, ושהוא מובן, המטרה העיקרית היא ליידע את המשקיעים והמשקיעים הפוטנציאליים אודות פעילויות, רווחיות ומצבה הכספי של חברה לתקופה מסוימת. יתר על כן, המשקיעים בוחנים בקפידה את הדוחות כספיים השנתיים ומשווים את התוצאות והמספרים לתוצאות של חברות אחרות על מנת לחזות איזו חברה תניב את התשואה הטובה ביותר על השקעתם (Moles, Parrino & Kidwell, 2011)[1] .
על פי תיאוריות פיננסיות, המשקיעים מבססים החלטות השקעה על הרציונל של שיקולי סיכון ותשואה יש עם כך קשר ישיר בין סיכון לתשואה, כאשר הסיכון גבוה יותר, המשקיע יצפה לתשואה גבוהה יותר לפצות על ספיגת הסיכון הגבוה וההפסד האפשרי ההפך הוא הנכון להשקעות בסיכון נמוך יותר (Jagongo & Mutswenje, 2014)[2].
החוקרים Minton, Schrand and Walther (2002)[3] סברו כי רווחים תנודתיים הם אינדיקציה ראשונית לסיכון עבור המשקיע. וכי המשקיעים מעדיפים להשקיע בגופים שיש להם רווחים פחות תנודתיים, מכיוון שהחיזוי של רווחים כאלה הוא פשוט יותר וההשקעה נראית פחות מסוכנת. יתר על כן, המשקיעים מודאגים גם מתשואות עתידיות ומשתמשים במידע פיננסי היסטורי כדי לחזות תשואות עתידיות, מכיוון שהתוצאות ההיסטוריות ומגמות העבר מספקות רמזים לגבי פוטנציאל עתידי (Hinman, 2014)[1]. לכן משקיעים מנתחים מידע פיננסי ומשקיעים בגופים המסוגלים לספק צמיחה.
