הסתרת פגמים במוצרים הינה תופעה יחסית שכיחה והיא קיימת בתעשיות ומוצרים רבים, החל מנכסים ועד למוצרי מזון, טכנולוגיה, תעשייה, תחבורה ועוד. הערכה היא כי 54% מכל הפגמים נובעים כתוצאה מגורמים אנושיים כדוגמת היעדר מיומנות ראויה, היעדר תשומת לב, היעדר פיקוח או פעילות בכוונה תחילה. יתר הפגמים נובעים מסיבות אחרות כדוגמת פגמים בחומרי הגלם ובמכונות המייצרות. מחיר תיקון הפגמים הינו גבוה למדי והוא נע בין 5-50% מסך הכנסות החברה. מחיר זה מסביר מדוע חברות לעיתים קרובות משווקות מוצרים פגומים מתוך כוונה להימנע מתיקון המוצר תוך ידיעה ברורה כי מוצריה הינם פגומים, לעיתים הם עלולים לסכן את הצרכנים, ועלות החשיפה עלולה להביא לפגיעה אנושה בחברה (Mahmood, & Kureshi, 2015).
אחת הדוגמאות הבולטות בעת האחרונה להסתרה מכוונת של פגם יצור הינו המקרה של זיוף נתוני גזי הפליטה של מכוניות הדיזל של חברת פולקסוואגן שהתגלה בשנת 2015. הערכה היא כי החברה זייפה את נתוני גזי הפליטה תוך ידיעתם לכאורה של מספר מנהלים בכירים ובהסכמתם, וזיוף זה פגעה בלמעלה מ-10 מיליון מכוניות – מרביתן בגרמניה והיתר בבריטניה, צרפת, ארה"ב, סין, הודו ומדינות נוספות (Jennings, 2015). כלומר מדובר על היקף פגיעה בינלאומי שחשיפתו הובילה לפגיעה מידית בחברה בהיקף של 16 מיליארד דולר, במחיקת ערכי מניה והקצאת תקציבים לפיצויים, אך הערכה היא כי תביעות אזרחיות עתידיות עשויות להביא לפגיעה כלכלית הנאמדת בעשרות מיליארדי דולרים (Jung, 2017). למעט הנזק הכלכלי זוהה גם נזק סביבתי לפיו מיליוני מכוניות של החברה חרגו במידה רבה מעבר למותר בהיקף גזי הפליטה מהמכוניות.
מבוא
1. הסתרת פגמים במוצרים – הגדרות ורקע מקדים
1.1 מחיר פגמי היצור וההשפעה על התנהלות חברות
2. פולקסוואגן – זיוף נתוני פליטת גזי הפליטה
2.1. רקע מקדים לחברה
2.2. מקרה המבחן זיוף נתוני פליטת גזי הפליטה
2.3. השפעת זיוף הנתונים
4. כישלון תחליפי המוסר במקרה של פולקסוואגן
4.1. הארגון כתחליף מוסר
4.2. החוק כתחליף מוסר
5. הבעיה המוסרית והתמודדות עמה
5.1. תועלתנות
5.2. חובות
5.3. זכויות
5.4. מידות טובות
סיכום
ביבליוגרפיה
