רמתו של שכר הבכירים בתאגידים הרקיעה שחקים לאורך העשורים האחרונים, והרחיבה את הפער בין התגמול שמקבלים מנכ"לים בתאגידים ובחברות לבין שכרם של העובדים הרגילים בארגון. למרות שישנו רציונל מסוים במתן שכר גבוה למנהלים הבכירים, ערכו העסקי של שכר המנכ"לים נבחן באופן ביקורתי יותר ויותר בשנים האחרונות. בנוסף, ישנה התנגדות ההולכת וגוברת לתגמול הגבוה שמנהלים זוכים לו. התנגדות זו באה מבחוץ לקהילה העסקית, והיא טוענת שיש להגביל את רמות שכר הבכירים המקובלות כיום.
אולם, על מה ביקורת זו מסתמכת? החל מאיזו רמת שכר, ניתן לומר כי השכר הוא גבוה מדי? למרות שתשלום בסכומי עתק למנהלים עשוי להיראות כאבסורדי מנקודת מבט של ההיגיון הפשוט- במיוחד לאלה המצויים מחוץ לתאגידים ולא מתחשבים רק בשיקוליהם העסקיים- ניתוח אשר בוחן אותם מנקודת המבט של תיאוריות של צדק חלוקתי, עשוי להתגלות כשימושי במיוחד בבחינה מוסרית מקיפה של תופעת שכר המכירים.
עבודה זו תבחן את סוגיית שכר הבכירים בתאגידים מנקודת המבט של מוסר ועסקים, לאורן של שתי תיאוריות מרכזיות של צדק חלוקתי: תיאוריית "הצדק כהוגנות" של ג'ון רולס והגישה הליברטריאנית של רוברט נוזיק. בעבודה, אני אתאר את עיקרי שתי התיאוריות, ואיישם אותן בכדי לבדוק איך שכר הבכירים צריך להיות משולם לפיהן.
שאלת המחקר אותה אשאל בעבודה היא: האם אי-הגבלת שכר הבכירים בחברות הוא מוסרי?
כפי שנראה במהלך העבודה, לפי התיאוריות של צדק חלוקתי שייבחנו בעבודה זו, אי-הגבלת שכר הבכירים במתכונתו המקובלת כיום היא איננה מוסרית.
1. מבוא.
2. רקע כללי
הדילמה המוסרית
3. דיון בתחליפי מוסר שונים
החוק כתחליף מוסר
כוחות השוק כתחליף מוסר
תפקיד הדירקטוריון
בעיית הנציג
הסביבה החברתית כתחליף מוסר
4. דיון מוסרי
ג'ון רולס: הצדק כהוגנות
התיאוריה הליברטריאנית של רוברט נוזיק
5. דיון, מסקנות וסיכום
רשימת מקורות
