ריגול התעשייתי המבוצע על ידי תאגידים מסחריים הינו מצב שבו תאגיד מסוים מנסה לאסוף כל מידע אפשרי, בכל צורה אפשרית, על מוצר או שירות מתחרה הקיים אצל תאגיד מתחרה. ניתן לבסס הצדקה, לעיתים שנויה במחלוקת, לריגול התעשייתי, שכן הריגול מאפשר את הרחבת המוצרים והגדלת התחרות במשק ובכך להפחית את מחירי המוצרים וזאת משום שהבעלות והמונופול על מוצר נשבר וכעת מחולק בין תאגידים שונים. כמו כן, ריגול תעשייתי יכול להוציא קהילות מעוני, כאשר התאגיד מדלג מעל תהליך המחקר והפיתוח שאיננו יכול להתקיים בחברה ללא הון אנושי גבוה וללא משאבים כספיים גדולים, והתאגיד עצמו מיד פונה לייצור המוני ומאפשר לקהילות עניות לקחת חלק בייצור של מוצרים ושירותים.
אף על פי כן, נידמה כי טענות אלה אינן יכולות להצדיק את תופעת הריגול התעשייתי. למעט העובדה כי ריגול תעשייתי לעיתים עשוי להיות בלתי חוקי כאשר הוא מלווה בפריצה לארגון אחר, הרי שהריגול התעשייתי עשוי ליצור בעיות כלל חברתיות וכלכליות. חברות שעסקו במחקר ופיתוח יקר וממושך, כעת מאבדות את המוצר שלהן לטובת תאגיד אחר שגזל את המידע. במצב זה תאגידים עשויים להימנע כליל ממחקר ופיתוח עתידיים של טכנולוגיות, תרופות, ומוצרים ושירותים אחרים שחלקם בהחלט עשויים להיות מצילי חיים. הריגול התעשייתי עלול למחוק באבחה אחת את פוטנציאל הרווחים של התאגיד היצרני וזה עלול לגרור אחריו גם איבוד מקומות עבודה פוטנציאליים. בהתאם לכך נשאלת השאלה מהן הדילמות המוסריות בריגול תעשייתי דיגיטלי?
מבוא
פרק 1 - ריגול תעשייתי בתחום הטכנולוגי-הדיגיטלי: דילמה מוסר ועסקים
פרק 2 - פגיעה ביצרנים מקוריים
פרק 3 - דיון מוסרי
סיכום
ביבליוגרפיה