הסחר בפסולת מסוכנת כדוגמת דלקים, חומרים מסרטנים, חומצות, וחומרי בעלי השפעה חריפה על בריאות האדם הינו תהליך שכיח המתקיים במדינות רבות. במקרים רבים למדינות מערביות ישנה את היכולת להתמודד באופן מיטבי עם הפסולת המסוכנת באמצעות הימצאותה של תעשייה וידע מתאים לטיפול בפסולת. אולם תהליך זה עשוי להיות יקר עבור תאגידים רבים ולכן חברות ומדינות עשויות לסחור בפסולת המסוכנת עם מדינות מתפתחות המוכנות לקלוט את הפסולת ולמחזר אותה בשטחה. הבעיה היא כי מדינות מתפתחות אינן בהכרח מחזיקות בידע והתשתיות המתאימות לנהל את הפסולת המסוכנת וזה עלול ליצור סכנה עבור העובדים הנחשפים לחומר, לחקלאות המקומית והעולמית, מי השתייה, בעלי החיים והסביבה בכלל (Blackman 2016; .Lipman, 2002; Sauser, Sauser, & Sims, 2014) בכדי לנסות להגן על הסביבה ובני האדם וליצור מערכת סחר ראויה, עוצבו מספר אמנות (כדוגמת אמנת באזל ואמנת ה- OECD) המנסות להפחית את הסחר בפסולת מסוכנת. אולם אמנות אלה אינן כוללות את כלל המדינות ואינן מחייבות ובכך הן מנציחות את המסחר הלקוי בפסולת מסוכנת (Basel Convention, 1991; OECD, 2001).
ג'ון רולס טוען כי בכדי ליצור חברה מוסרית, יש לקדם בין היתר את עקרונות הצדק והשוויון ועל בני האדם לקדם שוויון הזדמנויות, חירות שווה וצמצום פערים כך שאנשים יוכלו ליהנות מנקודת פתיחה השוויונית בבואם לנסות להגשים את שאיפותיהם ומטרותיהם בחיים. רולס מגדיר זאת כמסך הבערות, כאשר אנשים אינם יודעים מה צופן עתידם – אם יהפכו לעשירים/עניים, מוגבלים/נורמטיביים, רופאים או חקלאים, ומשום כך עליהם לעצב חברה צודקת שבה אנשים ייהנו משוויון הזדמנויות ונגישות ראויה למשאבים שכן אף אדם איננו יודע מה צופן עתידו (וינריב, 2007, 2008).
מבוא
סחר בינלאומי בפסולת מסוכנת
השלכות הסחר הבינלאומי בפסולת מסוכנת
סחר בפסולת מסוכנת, פגיעה בעיקרון הצדק והתמודדות עם בעיה זו
תפיסת הצדק של רולס
התנגשות הסחר בפסולת מסוכנת עם תפיסת הצדק של רולס
התמודדות עם הסחר בפסולת מסוכנת ותפיסת הצדק של רולס
סיכום
ביבליוגרפיה
