מעקב אחרי עובדים

הנושא של עבודה זו הוא מעקב של מעסיקים אחרי עובדים – הגבולות שיש להציב למעסיקים שרוצים לנהל מעקב אחרי העובדים שלהם.

הנושא של מעקב אחרי עובדים, בדומה לנושאים רבים אחרים בתחום של "מוסר ועסקים" הוא שאלה של איזון בין דרישות שונות, שכל אחת מהן היא לגיטימית וסבירה. מצד אחד,  יש את הדרישות של המעסיק. גם המעסיק המוסרי ביותר צריך להפעיל פיקוח מסוים על העובדים שלו: לדוגמא, הוא צריך לדעת האם העובד עושה את עבודתו כמו שצריך על מנת לתגמל אותו בהתאם, למשל לתת לו בונוסים על עבודה טובה. דוגמא אחרת היא הצורך לוודא שהעובד לא עובר על החוק. זאת היא דרישה של החוק מהמעסיק, שיש לו אחריות לפעולות של העובדים שלו, כמו לדוגמא בעל חנות שצריך לוודא שהעובדים שלו לא מטרידים מינית את הלקוחות. למעסיק יש לא רק זכות אלא גם חובה לפקח במידה מסוימת על העובדים, והפיקוח הזה מצריך לפעמים מעקב. זאת היא מציאות שאי-אפשר להימנע ממנה לגמרי.

אבל יש לזה גם צד שני. לעובדים יש צורך לשמור על מידה מסוימת של פרטיות. עובדים רבים מעבירים את מרבית היום במקום העבודה, והם צריכים שתהיה להם יכולת לטפל בעניינים פרטיים גם במקום העבודה (ילד חולה, סידורים משפטיים ופורמליים שאפשר לעשות רק בשעות העבודה וכו'). הם צריכים מידה מסוימת של פרטיות בשביל שיוכלו לעשות זאת.

הקדמה

פרק 1  תחליפי מוסר

פרק 2 מוסר ומעקב אחרי העובדים

פרק 3 כלי מעשיים לשמירה על הפרטיות

סיכום

ביבליוגרפיה