שאלה 1
גישת הגמול:
גישת הגמול גורסת כי צדק חלוקתי מתקיים כאשר החלוקה נעשית באופן יחסי לכל אחד על פי פועלו. לכן, מושגים נפוצים בגישה זו הם "שכר הוגן" ו"מחיר ראוי". הגישה טוענת כי מי שמקבל את השכר/הסיוע הגבוה יותר צריך להיות זה שפועל הכי הרבה לטובת אחרים ותורם הכי הרבה.
לפי הגישה, הקרן תחלק את כספי הסיוע למי שתורם הכי הרבה לכלכלה ולחברה ועל ידי כך בעצם הכסף ייצור הכי הרבה השפעה חיובית. למשל, אם עסק אחד מייצר יותר מקומות עבודה מעסק אחר, זה יירשם לו לטובה ויילקח בחשבון במענק שהוא יקבל. אם עסק אחר מייצר מוצרים שמכניסים תחרות לשוק ומורידים מחירים, גם סיוע לו הוא השקעה שתגדיל את הטוב הכללי ותבטא את הצדק החלוקתי.
הגישה השוויונית:
הגישה השוויונית מדגישה את השוויון בערכם של כל בני האדם ומבקשת לתת לזה ביטוי בחלוקה. מצד אחר, שוויון מוחלט הוא לא אפשרי ועלול לערער את הסדר החברתי. צריך למצוא איזון בין השוויון לבין הסדר החברתי. לפי הגישה, צריך לקרב בין החזק והחלש. הבסיס להשוואה על פי הגישה הוא שוויון ברווחה, בהזדמנויות, ביכולת ובמשאבים.
כיוון שהחברות לא שוות בגודלן, ביכולותיהן ובצרכים שלהן, לפי הגישה יש לחלק את הסיוע באופן שיגביר את הסדר החברתי ואת השוויון ביניהן. כלומר, עסקים קטנים וחלשים יותר יקבלו סיוע מוגדל על מנת לעזור להם "לעמוד על הרגליים", חברות גדולות ויציבות יקבלו סיוע מועט (ואולי אף לא יקבלו סיוע כלל) כיוון שהן יכולות להסתדר גם בלי זה.
