ממן 12
המטרה של פרק זה היא לבחון כיצד פירמות בתחום של ייצור כלי נשק אוטונומיים משתמשות בחולשות של תחליפי המוסר על מנת לקדם את המטרות שלהן. יש לציין מראש שלא ניתן למעשה לעמוד בדיוק בדרישות של המשימה הזו. אין פירמות של ייצור נשק אוטומטי שמוכרות את המוצרים שלהם בשוק החופשי, ושניתן לומר עליהן שהן משתמשות בחולשות של תחליפי המוסר באופן דומה לפירמות שמזהמות את הסביבה לדוגמא, או אפילו פירמות שמייצרות מוצרים מזיקים כמו סיגריות, שלכאורה יש איזה דמיון בינן לבין יצרניות נשק. השאלות המוסריות שנוגעות ליצרניות נשק אינן דומות בדיוק לשאלות המוסריות שנוגעות ליצרניות של מוצרי צריכה, גם כאשר הן נבחנות מזווית הראיה של מוסר ועסקים (Byrne, 2007). השאלות המוסריות בנוגע לכלי נשק אוטומטיים, לפחות בינתיים, גם הם שונות. מצד אחד, הן קשורות לדיון המוסרי בייצור נשק בכלל, שכאמור אינו בדיוק זהה לנעשה בתחומים אחרים של מוסר ועסקים. מצד שני, יש בהן גם צדדים ייחודיים לסוג הנשק הזה, אבל השאלות הרלבנטיות כאן נוגעות אפילו פחות לשאלות של מוסר ועסקים, במובן המקובל בתחום. (Byrne, 2018). זה נכון גם באופן כללי ועקרוני וגם ספציפית להיום, בזמן שבו כלי הנשק מהסוג הזה נמצאים בעיקרו של דבר בפיתוח, ועוד לא הגיעו לשלב הייצור, למעט מקרים בודדים.
