שאלה 1
חולשה של השוק – לא הכל נלקח בחשבון
לפי התיאוריה המקובלת, המחיר בשוק אמור לשקף את כל העלויות של הייצור והצריכה, כלומר, המחיר של מוצר מסוים אמור להיות כזה שכל העלויות של העסקה יגולמו בתוכו. המחיר של גלידה לדוגמא אמור להיות בנקודת שיווי המשקל בין עלויות הייצור של הגלידה (חומרי גלם, שכר לעובדים, הוצאות דלק לתובלה וכו') לבין הביקוש לגלידה. בתיאור האידאלי, אין עלויות נוספות. אבל זה לא תמיד נכון. יש עלויות מסוימות שלא "נלקחות בחשבון".[1] זיהום הוא דוגמא לכך.
שאלה 2
בדצמבר 2021 הוגש כתב אישום נגד חברת "אירונאוטיקס", שמייצרת מטוסים ללא טייס, ושלושה מהבכירים שעמדו בראשה עד ל-2017, באשמה שהם עברו על חוקי הפיקוח על היצוא הבטחוני. בגלל הרגישות הבטחונית של הפרשה לא הכל בה גלוי, והמשפט יתקיים בדלתיים סגורות, אבל עיקרי הדברים ידועים פחות או יותר.[1] הטענה היא ששלושת הבכירים האלו, המנכ"ל דאז עמוס מתן, סמנכ"ל החטיבה העסקית דאז מאיר ריזמוביץ' ומנהל השיווק של החברה דאז דוד גולדין, ניהלו מגעים עם מדינה זרה למכירת המלט"ים, ללא האישור המתאים של משרד הבטחון.
שאלה 3
חברת "אובר" פועלת בתחום שמכונה "כלכלת שיתוף" (או "כלכלת חלטורות"), ומפעילה אפליקציה לשיתוף נסיעות. עקרונית, כל בעל רכב (למעט מקרים מסוימים של עבר פלילי וכו') יכול להפוך לנהג של אובר. היא לא מעסיקה את הנהגים כעובדים, והם לא מחויבים לקחת נסיעות. הרעיון הראשוני היה שאדם שנוסע גם ככה מנקודה א' לנקודה ב' יכול כך להרוויח קצת כסף, לכאורה בלי שום עלות עבורו – האפליקציה תציע לו אפשרויות לאסוף נוסעים שמעוניינים להגיע ליעד שלו, והוא יכול לאסוף אותם כרצונו, כמו מישהו שעוצר לטרמפיסט.
שאלה 4
המודל הקלסי של הממשל התאגידי
לפני כשנה התקימה הצבעה בקרב העובדים של מחסני חברת "אמזון" באלבאמה, לגבי השאלה האם הם רוצים להתאגד.[1] התוצאות היו חד משמעיות – פחות משליש מהעובדים הצביעו בעד ההתאגדות. בקרב גופי תקשורת שמזוהים עם הימין האמריקני ההצבעה הזאת פורשה כניצחון החופש של העובדים - הם לא חייבים להיכנע לוועדים מושחתים, וההצבעה הזאת מראה שוב שהתאגדות היא צעד מזיק לכולם, כולל העובדים, שההצבעה הזאת מוכיחה שהם יודעים מה טוב בשבילם.
