שאלה 1
לא הכל שקוף
לפי המודל של השוק החופשי, בצורתו האידאלית, המידע פתוח וזמין לכולם. כל הצדדים בעיסקה יכולים לקבל את כל המידע הדרוש להם על מנת להבין איך העיסקה מקדמת את האינטרסים שלהם. אבל בפועל, לעיתים קרובות קורה ש"לא הכל שקוף", כלומר, המידע לא באמת זמין לכולם. דוגמא לכך היא מה שנעשה בשוק התרופות, כמו שקרה בפרשה המכונה "משבר האופיאדים".[1] חברת התרופות "פרדו" ייצרה תרופה חדשה נגד כאבים, ושיווקה אותה כאילו שהיא בטוחה לגמרי לשימוש ואינה גורמת התמכרות.
שאלה 2
חברת ההשקעות הישראלית-אמריקנית "צלזיוס" הכריזה ביולי השנה על פשיטת רגל. לפירמה יש 300 אלף נושים עם חשבונות של מעל 100 דולר, להם החברה חייבת 4.7 מיליארד דולר. ככל הנראה, הנושים האלו לא יקבלו דבר. הפירמה לא היתה היחידה שאיבדה ערך בגל הנפילות של שוק הקריפטו ביולי, אבל היא הפכה לסמל של הגל הזה, בגלל ההתנהלות החריגה שלה. היא פירסמה את עצמה כפי שמובילה השקעות בסיכון מינימלי, אבל לפי התחקיר המציאות היתה שונה לגמרי.
שאלה 3
בכתבה שסוקרת התנהלות של פירמות בתחום ההיי-טק, בנוגע להעסקת נשים מבוגרות (מעל גיל 50), מתוארת תופעה נפוצה מאד בעולם הזה: הסיכוי של אדם מעל גיל 50, ובטח ובטח אישה מעל גיל 50, למצוא עבודה בחברות היי-טק הוא קלוש.[1] נשים בגיל הזה סובלות מהפליה בוטה ולא מוסתרת כמעט. גם כאשר הן מצליחות להתקבל לעבודה, השכר שלהן נמוך באופן ניכר משכר של גברים באותו תפקיד.
שאלה 4
המודל הקלסי של הממשל התאגידי
חברת בואינג, יצרנית מטוסי הנוסעים הגדולה בעולם, הואשמה לאחרונה בהסתרת מידע מהמשקיעים שלה, הצהרות שקריות כלפי רגולטורים של תעופה ברחבי העולם, התעלמות מהתרעות בטיחות ועוד, בפרשה שהחלה בהתרסקות של שני מטוסים מהדגם החדש ביותר שלה. לפי הודעת הרשות האמריקנית לנירות ערך, בואינג "העדיפה רווחים על פני אנשים" בניסיון לשקם את הדימוי שלה.[1]
