שאלה 1
חולשה של השוק – לא הכל נלקח בחשבון
חולשה זו של השוק היא שלא כל העלויות שמעורבות בעסקה מסוימת אכן מקבלות ביטוי במחיר.[1] יכולות להיות לדוגמא השפעות חיצוניות שליליות, כמו זיהום שנוצר כחלק מהיצור, שלא היצרן (זה שמייצר את המוצר ומזהם תוך כדי) ולא הצרכן (שעשוי לגור במקום רחוק מאד מהמפעל ולא להיות מושפע מהזיהום), משלמים עבורו. זהו כשל שוק – השוק בפני עצמו "מכיר רק שערי חילופין חיוביים", כלומר, אינו מסוגל להטיל קנסות שיגרמו ליצרנים לנסות להפחית את הנזק.
שאלה 2.
בתחילת החודש התפרסם בעולם כולו ראיון שנתנה עובדת בכירה לשעבר ברשת החברתית "פייסבוק", ובו היא מספרת על בעיות שונות שהיא נתקלה בהן בזמן שעבדה בחברה. [1] התלונה העיקרית שלה היתה "היה ניגוד אינטרסים בין מה שהיה טוב לציבור, ומה שהיה טוב עבור פייסבוק", אמרה, "ופייסבוק העדיפה שוב ושוב את האינטרסים שלה - להרוויח עוד כסף".
שאלה 3.
ביוני השנה הוחלט לאשר לחברת רא"מ (רותם אנרגיה מחצבים) להקים מפעל מיחזור פלסטיק לנפט סינטטי, שהוא "גם אתר לכריית פצלי שמן" במישור רותם בנגב.[1] מי שיקרא את הכתבה הזו בלבד לא יבין לגמרי למה הכוונה – האם חברת רא"מ רוצה להפיק נפט ממיחזור של פלסטיק, או שהכוונה היא להפקת נפט מהקרקע? מה הקשר בין שני הדברים? כתבה אחרת מסבירה את העניין.
שאלה 4.
המודל הקלסי של הממשל התאגידי
באפריל השנה התקימה הצבעה בין 5800 העובדים של מחסני "אמזון" באלבאמה, לגבי השאלה האם הם רוצים להתאגד.[1] התוצאות היו חד משמעיות – פחות משליש מהעובדים הצביעו בעד ההתאגדות. בעיתונות הימין ההצבעה הזאת פורשה כניצחון החופש של העובדים - הם לא חייבים להיכנע לוועדים מושחתים, וההצבעה הזאת מראה שוב שהתאגדות היא צעד מזיק לכולם, כולל העובדים, שלמרבה השמחה הבינו מה טוב בשבילם.
